שבוע 37+6 לפני שלשה ימים, אחרי חשש לירידת מים (תחתון רטוב) הגעתי למיון משם הרופא בלילה בדק אותי עם ספקולום והחליט שיש באמת דליפת מים, משם לאשפוז שם החליטו לשלוח לחדר לידה, 15 שעות עם פיטןצין ושום התקדמות, בדיקות נוספת של רופאה ראתה רק פקק רירי והפרשות, טענה שמה שהרופא הראשון ראה היה פקק רירי או פטריה שאולי יצרה הפרשות מטעות. ניתקו אותי מהפיטוצין, העבירו לאשפוז, הצירים לאט לאט נעלמו ושלחו אותי הביתה. מעבר ללעכל שאני הולכת ללדת ולפגוש את הילד שלי בהפתעה, כאבים יומיים ללא שינה ואחכ לחזור לעכל שזה לא קורה, לא להפסיק לדאוג לגבי כל דבר, לספר לאנשים שחיכו לשמוע שנולד שבעצם אין כלום למרות שהייתי בחדר לידה.. בעלי שלא מצליח להכיל אותי בכל הסיטואציה ואנחנו מאז כבר הספקנו להתווכח בצעקות. ועכשיו הבוס שכמובן מחכה שאחזור לעבוד. פשוט לא יכולה להכיל את הכל אני כל היום בוכה בלי להפסיק.. גם אמא שלי במצב בריאותי לא טוב. מרגישה שהכל גדול עלי! איך חוזרים לשגרה אחרי דבר כזה ומחכים כרגיל ללידה? מישהי עברה משהו דומה?

אני מוצאת את עצמי לאחרונה ממש חסרת סבלנות רוצה לסיים מהר כל משימה כל הזמן יוצאת על אנשים מחפשת בהם משהו רע אני לא יודעת מה עובר עליי מישהי חוות את זה ויודעת איך להתמודד עם חוסר בסבלנות? אני לא אחרי לידה ילדתי לפני 8 חודשים לא חושבת שזה קשור

חוכמת ההמונים 😄 בן שנתיים וארבע, לפעמים שקוראים בשמו לא מסתובב. שמבקשים ממנו לבצע כל מיני דברים הוא מבצע מצוין. מבין הוראות, משתמש בג'סטות. ברקע יש עיכוב שפתי, מטופל ע"י קלינאית במשך כחודשיים כבר ועד כה לא נאמר משהו על חשד לאוטיזם. היא רואה את ההתקדמות שלו ממפגש למפגש ואומרת לי את זה. לפני כשבוע עשינו בדיקת שמיעה ויש נוזלים באוזניים (בבדיקת שמיעה באוגוסט לא היו נוזלים). סתם קצת הדאיג אותי העניין של החוסר תגובה 🫡

כל יום באותה שעה 12 בלילה יש לי שלשול של החיים כל שאר היום סבבה לגמרי.. ומתחיל צירי ברקסטון ואני לא מצליחה להרדם... כבר שבוע ככה... תכף נכנסת לתשיעי עוד מישהי ככה? מרמז על לידה בקרוב אינשלה אמן????

למשהי יש את הכסא בטיחות של ברייטקס וואן פור לייף - האם הוא מסתובב? לא מצאתי לכך תיעוד...