בנות אני מאוד עצובה . אני חודש שמיני . אוטוטו הלידה. יש לי בבית ילד בן שנה ו3 חודשים , אני לא מתרגשת לקראת הלידה אני רק חוששת מתה מפחד ממש ככה. עצוב לי שאין לי שום התלהבות וצפייה לקראת הלידה. אבא שלהם לא בתמונה מהמשפחה אין לי עזרה כל-כך וגם המעט שיש זה אחים קטנים והבן שלי תמיד רוצה אותי רק. אני מרגישה בן אדם חרא אבל אני ממש לא מחכה לרגע הלידה מצידי שההריון יתחיל מהתחלה והילד יגדל עוד קצת.. זה לא היה הריון מתוכנן ביכלל. בהתחלה התלבטתי ממש אם לעשות הפלה בסוף החלטתי להשאיר אבל עכשיו הלב שלי דופק ברמות אני מתה מפחד אין לי מושג איך אצליח לגדל את שתיהם לבד. למה עשיתי את זה לעצמי🥺

וואי כמה שאני שונאת את חמתי…. אישה מפגרת בכאילו ההתגלמות המלאך גבריאל עושקת כסף סכסכנית והכי עצוב שהבן שלה מגן עליה כעל אחרון המלאכים ורב איתי בגללה האישה הפוסטמה הזאתתתתתתתתתתתתתת ושלא תבינו אני בעד כיבוד הורים וגם אני מכבדת אותהה מאוד על אף שלא מגיע לההה מחר אני הולכת איתו לרבנות נמאססס ליייי אני מתארגנת מעכשיו כדי כבר להגיע לשם… גם אני מכבדת את ההורים שלי ואם הם עושים טעויות אני באה ואומרת אותם בצורה נעימה ומכבדת זה כבר פסיכי בכמה רמות מעל ההגיון באיזה תירוצים דבילים אפשר להגן ולהצדיק כל התנהגות בזויה