אני חייבת לפרוק כי אני ממש ממש עצובה, מי שיכולה שתגיד לי מה דעתה אני ובעלי רבנו לפני יומיים, הוא נפגש עם חבר שאני לא מחבבת והשאיר אותי לטפל לבד בילדים בזמן שישב איתו בבית קפה. מאז אני לא מדברת איתו ולא מראה לו פנים. היום לבן הגדול שלי היה טורניר כדורגל מהבוקר ובעלי הלך איתו ושאל אם אני מצטרפת. מהרגע שהגענו לשם הרגשתי כמו גלגל שלישי. גלגל שלישי בתוך המשפחה שלי הרגשתי כאילו שניהם עושים עלי חרם. כל פעם שהפקיע גול או שהצליח רץ לבעלי לקבל חיבוק ואני עמדתי בצד. בעלי מחבק אותו ומנשק אותו ולא מסתכל לכיוון שלי בכלל. אני בטוחה שהוא ידע בדיוק מה הוא עושה רוצה לפגוע בי. בשלב מסוים אמרתי להם שאני מרגישה לא נחוצה ואם אני יכולה ללכת והבן שלי חייך ואמר לי "כן, ביי ביי" בעלי אפילו לא העיר לו. נשארתי כי לא רציתי להיות בעמדת הקורבן המסכן, נשארתי בשבילו אפילו שהרגשתי שאני לא רצויה שם. במשך שעות בעלי מחבק אותו, יושב לידו ולא מסתכל לכיוון שלי. הרגשתי כמו ילדה קטנה שכל הכיתה מחרימה אותה, הרגשתי חרא בתוך התא המשפחתי שלי. אחרי כמה שעות כאלה של חוסר יחס ואחרי שבכוח ניסיתי להשתלב הגעתי הביתה והתפרקתי. הרגשתי שטעיתי, שברגע שהרגש הזה עלה לי בפעם הראשונה הייתי צריכה לקום וללכת. לדבר עם בעלי לא יוביל לשום מקום, אני מכירה אותו, זה חסר תועלת ואני תוהה איך אני יכולה לשפר את ההרגשה שלי כי אני מרגישה נורא אשמח לעזרה