ביחד 11 שנה +תינוק בן שנתיים לפני כמה ימים רבנו פיצוץ שלא היה כמותו כל ה11 שנים הוא התעצבן עליי על משהו בעיניי היה שטותי ובעיניו לא.. ומרוב שהוא נפגע ממני ( באמת נפגע למרות שכל אחד לא היה נעלב מזה לדעתי ) הוא ממש יצא עליי אמר מילים לא נעימות והגזים לדעתי. לדעתו אם פגעתי בו ככה אז הפגיעה שלו גרמה לו לדבר אליי ככה. הסברתי לו ש11 שנה מעולם לא צעקתי לא אמרתי לו מילים לא יפות ויש שיח.. ושהוא הגזים וזה היה משפיל הוא אמר שמה שעשיתי לו השפיל אותו. השיחות לא מתקדמות לשום מקום. אנחנו תמיד יודעים לריב ויודעים לנהל ריב ואיך וגם לפתור אבל הפעם אני מרגישה ויודעת שנחצה קו אדום. ברור שעל מה שהיה לא מפרקים בית. אבל מרגישה שאני פשוט לא מסוגלת לסלוח זה ממש יושב לי וכח שיחה מולו זה לא משחרר... מילים לא עוברות ברגע גם לפני 5 שנים אמר מילה אחת ולקח לי מלא זמן לשחרר.. לא יודעת מה לעשות ואנחנו עוד לפני כיפור אז בכלל לא מרגישה שאני מסוגלת. בכללי לא מסוגל להסתכל עליו כאילו הכל אצלי שחור או לבן כל החיים (אנחנו בני 35 ) ואני אוהבת את זה אצלי שאין לי אמצע וחיה בשלום. מרגישה שנחצה קו שפשוט בא לי לא לראות אותו וזה בלתי אפשרי . הוא מבחינו גם ישר השלכתי עליו שהוא אשם ושאני לא רואה אותו ובלה בלה פשוט מבחינתו גם אם נאמרו מילים זה מכעס אני עדיין חושבת שיש דברים שזה מה שהוא חושב.. אנחנו עושים ארוחת שישי היום ואני צמש אוהבת את זה אבל לא מסוגלת להסתכל עליו בא לי לא לעשות למרןת שזה רק אנחנו אני לא רוצה ולא מסוגלת לא בא לי להחליף איתו מילה כל הימים האחרונים הדיבור רק על הילד והבית

בנות במכבי עשיתי היום בדיקת דם אחרי שקיפות עורפית יש מישהי שעשתה ויודעת מתי בערך מקבלים תשובה?

יש פה בנות שהביאו מגיל אפס מטרנה קומפורט ולא היה גזים והילד יישן טוב ?

בנות מישהי עברה גרידה בבית חולים ? מרגיש לי שזה לא מקצועי כמו פרטי