ילדתי!!! סיפור הלידה שלי למי שמתעניינת: יום ב ב-4 לפנות בוקר יורדים לי המים במיטה. ךמזלנו ערב לפני שמנו מגן מזרון. אני משוכנעת שזו דליפת שתן ובעלי מנסה לעורר אותי ומסביר שזה מי שפיר אבל אני בהכחשה (למרות שבשבוע 40+5). נובעים לתל השומר. לאחר בדיקות והבנה שאני רק בפתיחה 1 (!), הרופאים ממליצים על פיטוצין לזירוז או ניהול שמרני (משמעות- להישאר בבית החולים תוך השגחה ומבלי להתערב) בהתחלה מחליטה על ניהול שמרני אבל ב14 בצהריים משאני נוכחת שאין כל התקדמות אני מחליטה על פיטוצין. מעבירים איתי לחדר לידה גדול ומפנק שכולו שלי עם ג'קוזי. כל האחיות נחמדות, מאירות פנים, מפנקות. אני מתיישבת על פיזיו לאחר עירוי פיטוצין וכעבור 10 דקות מתחילים הכאבים, תחילה בהפרשים של 5 דקות אבל מהר מאוד 2 דקות ולבסוף דקה שבין לבין נשאר כאב ואני בוכה עד השמיימה. בעלי מפציר בי לנשום אבל אני לא מסוגלת. נשכבת במיטה לבדיקה ומגלה את הפתיחה העלובה הליה הגעתי-2. מחליטה שחייבת אפידורל. המלאך המרדים מגיע ומבצע ומאותו רגע אני בעולם שכולו טוב. לאחר 8 שעות פתיחה 10. אני נכנסת למצב לידה. המיילדת המהממת מעודדת אותי אבל בעצם שום דבר לא מתקדם. הגוף לא מצליח להתכווץ והצירים חלשים מדי. לחדר מוזעקת אחות קשוחה שלא מפחדת מכלום. בבת אחת היא מנתקת אותי מהאפידורל, מגבירה את הפיטוצין ופוקדת עליי ללחוץ כמו שצריך ולהפסיק להתפנק. אני מרגישה שאין לי את היכולת להוציא את הכדורגל הזה אבל היא בשלה: תלחצי כבר!!! תלחצי או שיעשו לך ואקום. ואז קורה הנס והראש יוצא ובבת אחת הקלה - ותחושת רווחה ואושר. אין להסביר את האופוריה. אחר כך לחיצונת לשחרור השליה (מדוזה ענקית) ואז תפרים שהיו מעט כואבים ...אבל לא נורא. לא אשקר בנות זה כואב וקשה אבל אחר כך את מרגישה כמו גיבורת על חלל פלוס יש לך את הלולי הקטן קטנה הזה להתענג עליו. בהצלחה לכולן!!!!