טריגר אובדנות. אני רוצה להתאבד, רוצה לתלות את עצמי ולסיים עם החיים האלה. הייתי בדיכאון עוד מגיל צעיר ולא טיפלתי בזה וכל השנים האלה אני עם מחשבות אובדניות וחרדות קשות שרק הסמים הצליחו עוד איכשהו לעצור לי אותם. חשבתי שאני אביא ילד וזה יעבור לי כי באתי ממשפחה הרוסה וזה מה שיעזור לי לקום מהחרא שאני נמצאת בו. במקום זה מצאתי את עצמי מטפלת בילדה לבד עם אפס עזרה מבעלי בבית ובילדה עם דיכאון אחרי לידה לא מאובחן. מפחדת ללכת לפסיכולוג שלא יגלו שיש לי מחשבות אובדניות ויגיעו שאני לא כשירה לגדל ילדה ויקחו לי אותה. אבל שונאת את עצמי בכל דקה שעוברת לכל מקום שאני מסתכלת אני מדמיינת חבל תלוי ואותי עליו. מנסה לחנוק את עצמי כשאני במקלחת, נותנת לעצמי מכות בראש ורק מתפללת שהסיוט שאני חיה בו יגמר כבר. בעלי לא מוכן לשמוע על המחשבות שלי אז אני פשוט לבד בנושא הזה. קרא לי היום חולת נפש כי שוב נכנסתי להתקף חרדה כשהילדה עלי ונתתי לעצמי מכה בראש בגלל ריב מטופש, לא מבין שהוא הכניס אותי למצב הזה כשהוא ידע שאני בדיכאון עוד לפני ההריון והמשיך להאכיל אותי חרא. לא יודעת מה לעשות לא רוצה לחשוב על זה שהילדה תגדל בלי אמא אבל לא מסוגלת להמשיך לחיות. רוצה לגמול את עצמי מהייסורים שאני חובה ולא יודעת כבר מה לעשות, הנפש שלי מפאבר ממזמן לא שלמה והראש שלי כבר ממזמן לא במקום. אמרתי לעצמי שאני לא אהיה כמו אמא שלי חולת נפש ומוצאת את עצמי לאט לאט יותר גרועה ממנה