פישלתי לא ככה רציתי שהחיים שלי יראו מספרת בקצרה יוצאים מגיל נעורים נשואים שנתיים גרים בדירה שכורה כבר שנתיים על חשבון ההורים שלנו שמשלמים על מנת לעזור חצי חצי.. הבעל במקום לעבוד בשנתיים האלה רוב הזמן לא עבד ממציא תירוצים למה לא עובד .. אם עובד זה חודש ואז שוב עוזב כל עבודה.. אנחנו חיים מהכיס לפה אני עובדת מעט שעות כי יש לי תינוק שעדיין לא נכנס למסגרת וגם זה לא מספיק . אני והוא לא מסתדרים ונתתי לנו מלא הזדמנויות .! עשיתי טעות שהתחתנתי איתו . ידעתי שהוא לא מתאים לי אבל האהבה עיוורת והיינו שנים יחד . מרגישה שלא חוויתי אהבה באמת הוא כן מראה יחס ומגע אבל אני נורא קרה אליו בעקבות המצב כבר לא נמשכת אליו ומרגישה שלא בא לי להיות איתו יותר.. עכשיו בקרוב נגמר לנו השכירות ואין לנו איך לשלם וההורים יותר לא יעזרו בעיקר ההורים כי הם רותחים עליו שהוא לא עובד. חשבונות לא משולמים פתחתי תיק ברבנות לגירושין הוא טוען שנמכור את כל הרהיטים ועם זה נשלם חשבונות.. יש לי לאן לחזור להורים שלי ברוך השם!!! אבל אני מרגישה שפישלתי בגבר שבחרתי לעצמי. אם תשאלו למה לא עובד אין לו תשובות הוא ינסה לחרטט שזה בגללי ובגלל הזוגיות שלנו שאין לו שקט אז הוא לא יכול להתרכז אבל זה תירוצים כי מגיל קטן הוא לא היה מסתדר במסגרות ביה״ס צבא וכו הוא איבד את זה לגמרי מדבר להורים שלי בצורה מזלזלת לא מכבד אותם על כל העזרה שלהם חושב שחייבים לו . באמת שנמאס אין פה פירגון תמיד קנאי לא מרגישה שהוא רוצה שיהיה לי טוב . צריכה קצת מילים טובות ועידוד :(