
משתמשת פורטי4 ביולי 2024 בשעה 12:25
רציתי לשתף אתכן במשהו אישי…
אחרי הלידה היה לי דיכאון מאובחן, טופלתי תרופתית תוך כדי הטיפול בילד. בהתחלה הכול היה שחור ובלתי אפשרי, המטלות בבית ופתאום ילד שלקח לי את החופש שלי, כעסתי עליו ועל עצמי שכביכול הרסתי לעצמי את החיים. הייתי מחפשת איפה לשים אותו, לרוב אצל החמה או הגיסות, רק לצאת ולהיות עם עצמי.
עברה שנה, התמודדויות לא פשוטות, ולאט לאט התרגלתי והתאהבתי בדבר הקטן הזה והיום אני לא יכולה לנשום בלעדיו, אהבה שאי אפשר להסביר במילים ולכן שאני קוראת נשים שרושמות שהן מרגישות שהחופש שלהן נלקח והזוגיות נהרסה או שהן רוצות לטוס ולא יכולות וכו׳ גם אני הייתי במצב הזה ובסוף הגעתי למסקנה שאיך אני יכולה לחיות בלעדיו? מה שווה לטוס ולחרופ עם בעלי בלי הילד הזה שמרגיש שאמא ואבא רחוקים? סבבה טסנו והיינו לבד וזה לא אותו דבר בלי הילד, זה משעמם, לא רוצה להיות רווקה ברוך השם!! הכל עובר וזה עניין של גישה והתפכחות.
הריון ולידה

💬2 תגובות❤️2 אהבה👍3 לייקים