הבן שלי בן שנה וחודשיים והיום היינו בהתפתחות הילד בעקבות המלצה של טיפת חלב ונוירולוג שראה אותו שתי דקות וחרץ את גורלו. במהלך הפגישה ראה אותו נוירולוג נוסף שלבסוף אמר שהוא חושד שיש לו הפרעה תקשורתית, משמע אוטיזם (?) אני מורה במקצוע, ובאותו רגע חשכו עיניי ואני מרגישה מרוסקת נפשית. אין עוד אבחנה, ואני נורא חוששת מהבשורה המרה. אני לא יודעת איך אני אכיל את זה… הרגשה של מועקה ביחד עם כישלון שאי אפשר לתאר במילים, אני גם ככה מקבלת קצבת נכות ועוד לשמוע את הדברים האלה. שהבן שלי יהיה חריג ויסבול בעתיד ואולי הוא יהיה בתפקוד נמוך, אני מוצפת במחשבות וחרדות ופשוט בוכה את נשמתי. אני מחפשת נקודת אור ולא מוצאת… הילד רגיש, מתוק, חייכן, חכם, נקשרתי אליו ועכשיו נפער בור עצום ביני לבינו, כאילו הוא לא שלי.