בנות יש לי שאלה קצת מוזרה לשאול אבל חשובה בשבילי. וגם שיתוף.. אני כרגע באמצע חודש 7. אני ובעלי עוברים לגור ביחידת דיור פיצית מתחת לבית של ההורים שלו, לאחר המון ריבים בינינו, כי מאד לא רציתי. ואסביר למה. הוא מאד רצה קודם כי הוא מאד קשור למשפחה שלו, ודבר שני בגלל שזה יחסוך לנו כסף לטענתו ולא יהיה לשלם שכירות.עכשיו ברור לי שזה ברכה מאד! חוסך ים כסף. אבל ויש אבל, אני בן אדם כזה שמוכן לשלם כללל סכום בשביל הפרטיות שלו. אני בן אדם שמאד אוהב את הלבד שלו, את השקט, ואת הפרטיות שלו. אבל כפי שאתן יודעת יחידת דיור זה ממש מתחת לבית שלהם אפילו לא כניסה נפרדת. עכשיו בגלל שזה מתחת לבית שלהם (כמו סוג של מרתף) זה יצא מצב שאני אצטרך (מאי נעימות) ללכת אליהם לפחות כמה פעמים בשבוע.. ולא תמיד יש לי מצב רוח ללכת לאנשים, ולכו תדעו איך אני אהיה אחרי לידה !!! וזה שם אותי במצב לא נעים, אם זה היה רחוק מהם אז זה היה נורמלי שלא אבוא כל יום. אבל עכשיו שאגור מתחת לאף שלהם הם בטח יצפו שאבוא תמיד עם התינוק !! ולא בא לי׳! לא תמיד יש לי כוח לאנשים!!! ולא רוצה ללכת בעל כורחי. בגלל שאם לא אלך לפחות כמה פעמים בשבוע זה לא ייראה נורמלי נכון ??? (שלא נדבר על זה שאולי גם הם יבואו המון)… אני מקווה שהבנתן את הראש שלי. מי שאוהבת את הלבד שלה ואת השקט שלה תבין אותי. מציינת שההורים שלי גם גרים מאד רחוק ממני (שעה נסיעה) אז ככה שאפילו לאמא לא אוכל לנסוע מתי שארצה ורק אחרי לידה אהיה אצלה קצת.. מה שרציתי לשאול - זה ייראה נראלכן מוזר מהצד שלהן שלא אבוא הרבה אליהם? אין לי בעיה שזה יהיה פעמיים בשבוע .. אבל לא בא לי שיחשבו שאני מוזרה או קרה.. זה פשוט האופי שלי רוצה להיות בבית שלי וללכת מתי שיזרום לי ולא באלי שיצפו שאבוא תמיד.. אמרתי את זה לבעלי הוא אמר ״אף אחד לא מצפה ממך כלום, תעלי מתי שאת רןצה״.. אבל זה ייראה מוזר אם אגור מתחת לבית שלהם ואבוא פעמיים בשבוע ..