אני יותר משנה אחרי לידה. סיימתי 3 שנים לימודי תואר והתחלתי לימודים חדשים אינטנסיביים , תוך כדי עבודה וטיפול בילד ובבית. אני מרגישה שהלחץ הזה הורס לי את החיים ביומיים האחרונים יש לי תחושות של דיכאון בדיוק התחושה שהרגשתי אחרי הלידה של הבן שלי (שלא הייתה תחושה חיובית) הפרנסה שלנו תלויה בלימודים האלה והם יארכו שנה . מצד אחד אני יודעת שאני חייבת לעשות את זה כדי שאוכל להתחיל להרוויח כמו שצריך ומצד שני אני מרגישה רע ממש, שלפעמים אני מתפללת לאלוהים שיקרה לי משהו כדי שתהיה לי האפשרות לא לחשוב יותר על הדברים האלה ולא להתעסק בהם. איך יוצאים מזה איך משחררים את האנרגיות הרעות האלה???

באיזה שלב העברתן את הילד/ה ממיטת תינוק למיטת מעבר?

היום אני שבוע 8 , הייתי באולטרסאונד אצל הרופאה שלי , ראינו דופק, היא הורידה לי לשבוע 6 קרה למישהי?

בנות מה הדבר שהכי הקל עליכן בהריון ראשון בשבועות הראשונים?

ילדים בני 3 נפגשים בגינה הבן שלי וחבר שלו פלוס עם אמא כל אחד מביא משחקים הבן שלי רוצה לשחק במשחקים של החבר כמובן שהחבר שיחק במשחקים של הבן שלי באיזשהו שלב החבר רוצה את המשחקים שלו שהבן שלי משחק חזרה מה איתן עושות? האמא לא משתפת פעולה במצבים האלה? זה לא משהו שקרה פעם אחת קרו עוד מקרים בעבר שעשה את זה לבן שלי והוא בכה ןהתגרה בו

יש לי בדיקת דופק עוד יומיים אני מרגישה שהזמן לא זז לפני שבוע וחצי הייתי במוקד ראו שק הריון,שק חלבון והיא לא הייתה בטוחה לגבי קוטב עוברי כי הציוד שלא הכי טוב שם.. ואני ממש בלחץ שהכל יהיה טוב וגם דחיתי את הבדיקה בגלל שהיה לי ביוץ מאוחר יחסית. הייתי חייבת לפרוק מרגישה שהזמן לא זז ואני מתחרפנת מהציפייה לראות שהכל תקין בעז״ה, דחיתי שאני אהייה בשבוע 7+6 לפי הביוץ