היי בנות, עוד רגע שנתיים אחרי החתונה, אני עם שחלות פוליציסטיות, נמצאת בטיפולים ולא מצליחה להיכנס להריון. זה נהיה כלכך מתסכל וקשה. 2 החברות הכי טובות שלי כבר אימהות- אחת התחתנה אחרי. עוד 2 חברות שהתחתנו אחרי בהריון עכשיו. וזה קשה לי. קשה שהן שולחות לי תמונות של הילדים שלהן. שואלות אותי מה קורה איתי ואיל בטיפולים. מרגישה שעושה לי טוב כרגע להתרחק מהן, כי לראות את הילדים שלהם עושה לי תחושה מבאסת בתוכי. מרגישה שמשפחה שלי מצפים מאוד, גם בלי שאומרים. אמא שלי שואלת מדי פעם נו איך בטיפולים, בת דודה שלי ילדה לפני יומיים ואבא שלי אתמול בא ביציאה שהוא קצת מקנא וגם כבר רוצה. אמרתי לו שזה לא בא בקלות. חמותי מדי פעם עושה לי שיחות מעודדות שיהיה טוב וגם לה לקח הרבה זמן להיכנס וכו', שיחות שגורמות לי להרגיש עוד יותר רע. כל האנשים בעבודה וחברים של המשפחה שכל פעם רומזים ושואלים, מסתכלים על הבטן, בודקים. די נמאס לי מכל זה. מרגישה שאני מעדיפה להיות לבד, רק עם בעלי, רחוק מכולם, רחוק מדעות/ ביקורות של "את כבר שנתיים אחרי החתונה, לא רוצים ילדים?!", באמת?????? מרגישה שזה מדכא אותי כל פעם הסבבי טיפול שבסופן מגיעה ווסת. כל פעם מחדש שאני מגלה עם מישהי מסביבי שבהריון, אני נהיית עצובה. זה מסתכל כלכך.. זהו סתם פורקת🙏 אשמח לשמוע מבנות שמצב שלי איך הן מתמודדות עם כל הדעות והלחץ מסביב🙏😔