היי רוצה להתייעץ בעניין זירוז- אני כרגע בשבוע 37 בהריון בסיכון נמוך (הסיכון הוא עבורי ולא עבור התינוק, הוא בסדר) . רופאת הנשים שלי המליצה שאגיע בשבוע 39+0 לעשות סטריפינג במידה ולא ילדתי עד אז. אני מתלבטת אם יש טעם לזרז או לעשות השראת לידה כפי שהיא קוראת לזה אם אין באמת סיבה או סיכון עבור התינוק. אני נוטה לכיוון של לא לעשות, אבל רוצה לשמוע עוד דעות. מה הייתן עושות? מחכות? עושות בכל זאת?
הריון ולידההריון ולידה
💬14 תגובות

תגובות (14)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 ביוני 2024 בשעה 20:59
תראי בעיקרון אם רופאה ממליצה לזרז אז עדיף להקשיב לרופאה וסטריפינג הוא זירוז טבעי שעושים עם האצבעות מה שאת מחליטה בסוף ההחלטה היא שלך ואת יודעת מה טוב לך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 ביוני 2024 בשעה 21:35
הייתי מקשיבה לה 39 זה אחלה שבוע ללדת בו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 ביוני 2024 בשעה 23:47
אבל יש סיכון עבורך אז אם היא המליצה למה לקחת את הסיכון ? מי מבטיח שתנצחי את הסטטיסטיקה ? העיקר ילד בריא והשם יודע מה יקרה איתך? מה השאלה בכלל ....
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 ביוני 2024 בשעה 03:27
הכל תלוי מה הסיבה שממליצים.. לי רצו בהתחלה לזרז בגלל מים וחוזלש ואז בגלל גיל הריון, בדיעבד יכל לחכות אבל אם יש סיכון לך, הכי חשוב אמא וילד בריאים! זה לא האידיאל נכון אבל אל תשכחי את המטרה, וכל עוד אפשר לסחןב ״באישןר״ תסחבי

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אף אחד לא ביקשה אבל מה אכפת לי לשתף סיפור הלידה שלי אחרי 8 חודשים לידה ראשונה שבוע 39 ערב רגיל שוכבת מפצחת גרעינים פתאום התחלתי להרגיש צירים ישר הבנתי שזה צירים כי אי אפשר היה לפספס זה יותר חזק מכאבי מחזור לפחות אצלי היה ככה זה אגרופים בבטן אמאל'ה התקשרתי למוקד אחיות להתעייץ איתם מה מי מו האחות אמרה שזו בהחלט התחלה של לידה התקלחתי התארגנתי תוך כדי שאני מרגישה תנועות ומתרגשתתתת בלילה יצאתי עם הגרוש למיון יולדות חיברו אותי למוניטור בדקו אולטרסאונד הכל היה תקין יש צירים לא סדירים ואין פתיחה כלל ולמרות שהייתי כאובה ממש מהצירים הרופאות אמרו שהצירים חלשים מדי ושיש עוד זמן ללידה פעילה אולי שבוע לפחות ושחררו אותי לבית הייתי בשוק כי ממש הייתי כאובה כל הלילה לא יכלתי להירדם מהכאב ונשארתי ערה למרות שרציתי ממש לישון בבוקר הרגשתי כזה בום בבטן ופתאום ירדו המים שמחתי כל כך כי ידעתי שזה בוודאות סימן ללידה פעילה לצערי המים היו מקוניאליים הם היו ירוקים ידעתי שכשזה קורה צריך למהר לבית חולים ולעזור לתינוק לצאת כי ייתכן שהוא במצוקה כמובן התארגנו מהר ויצאנו למיון יולדות בדרך כבר היו לי צירים חזקים ממש בכל פעם שהיה מגיע ציר הייתי אמורה לנשום עמוק ובמקום נשימות הייתי מתכווצת ועוצרת נשימה אמאל'ה פשוט שכחתי איך לנשום הגענו למיון אני כבר לא יכלתי ללכת אז הושיבו אותי על כיסא גלגלים ישירות לחדר לידה בתוך החדר לידה פגשתי כמה מיילדות חמודות הייתה אווירה רגועה התקלחתי לבשתי חלוק ונשכבתי כי לא יכלתי לעמוד כבר כל הדרך למיון חשבתי איך אקפוץ על כדור פיזיו ואעשה תרגילים שלמדתי בקורס הכנה ללידה וכלום מזה לא קרה כי לא יכלתי לזוז את האמת הייתי בטוחה שאני לא רוצה שום תרופות הייתי בטוחה שהלידה תהיה בלי התערבות רפואית ביקשתי מהמיילדות לשמור לי על הפרינאום ולשים פדים חמים שלא יהיו קרעים ולהימנע מחתכים יזומים הייתי בטוחה שתהיה לי לידה טבעית בלי שום משכך כאבים הרי עשיתי קורס ולמדתי לנשום ולמדתי לזוז ולמדתי ללדת יענייייי אבל טעיתי בגדול כי באיזשהו שלב הכאב התחזק וצעקתי את נשמתי וגז צחוק כבר לא היה מצחיק ואמרתי לעצמי שלא אסבול עוד כי רוצה לעבור חוויה טובה ולזכור אותה בטוב בפתיחה 4 ביקשתי אפידורל תשמעו מי שהמציא את זה הוא גאון שיבורך בשנייה הרגשתי הקלה וכיף גדול ואין כאב בכלללל כל הזמן הזה התינוקי הרגיש מצויין עם דופק רגוע ושליו בזכות זה שהוא רגוע הבנתי שאין סכנה והוא בסדר ולא במצוקה אחרי כמעט 12 שעות בחדר לידה מיילדת בדקה בפעם האחרונה ואמרה שיש פתיחה מלאה והיא התחילה להכין את החדר ללידה אמאל’ה איזו התרגשות הייתה באותו רגע המיילדת הכינה את המיטה שיהיה לי נוח לשכב ויאללה התחלנוווו ברגע שהרגשתי לחץ בטוסיק לקחתי נשימה ממש עמוקה והתחלתי לדחוף את כל האוויר החוצה בכל כוח המיילדת אמרה שאני לוחצת מצויין לקחתי עוד נשימה עמוקה וחזקה יותר ולחצתי שוב חזק חזק חזק ואז הראש כמעט יצא בחוץ המיילדת מיד אמרה להפסיק ללחוץ היא הייתה בשוק ממני שזה קרה כל כך מהר היא שפכה מלא מלא שמן שקדים אבל לצערי לא שמה לי פדים חמים כי היה לי קצת חום גבוה אמרה לי שהראש כמעט בחוץ ושאלה אם בא לי לגעת אמרתי לה ברוררררררר נגעתי בראש השעיר ושמחתי שהנה הוא בא בזה הרגע לקחתי נשימה שלישית ואחרונה להיום עם לחיצה אחרונה הוא יצא לגמרי בקלי קלות החליק החוצה המיילדת ישר החמיאה לי ואמרה שהיא מופתעת מאוד ונדיר שזה קורה שבלידה ראשונה עשיתי לחיצות כאלה טובות ונכונות את האמת גם אני הופתעתי מעצמי כי ציפיתי ללידה ארוכה ומתישה בשניה שהגוזל שלי יצא המיילדת הניחה אותו על החזה שלי לצערי היה קרע פנימי אבל לא היה אכפת לי מכלום באותו רגע כי הרגשתי את הגוף החם של הגוזל שלי ושמעתי את הבכי הראשון והקול היפה שלו וכנראה שמרוב שהיה מאושר הוא עשה עליי פיפייייי שכב עליי כמה דקות נישקתי אותו חיבקתי אותו התאהבתי בו ישר יפיוף שלי חתיך שלי אושר שלי ומיד חיברתי אותו לפטמה וינק כמה שניות ואז הגרוש חתך את חבל התבור ושמו אותו על משקל 3460 של אושר טהור של אהבה אינסופית לאחר מכן לקחו אותו למקלחת ראשונה שלו לצערי לא אני קילחתי אותו בפעם הראשונה למרות שמאוד מאוד רציתי לעשות את זה בבית אחרי שעתיים הביאו לי אותו למחלקה ונרדמנו ביחד היה לו ריח מדהים ריח של אושר אינסופי באותו לילה לא רק נולד תינוקי חמוד באותו לילה נולדה גם אמא אני כבר לא הייתי רק אישה הפכתי לאמא לתינוק המושלם שלי באותו לילה החיים שלי השתנו לגמרי באותו לילה קרה נס אלוהים העניק לי מתנה גדולה זה לילה הכי קסום ובלתי נשכח לכל החיים נולד האושר שלי נולד הסיבה שלי לחיות הוא הסיבה שלי לחייך הוא החיים שלי תודה לאלוהים על הזכות להיות אמא ❤️
הריון ולידההריון ולידה
💬71 תגובות❤️22 אהבה👍34 לייקים