מה שאני כותבת זה קשור ולא קשור לפה אבל איפה אנחנו חיים? חיים פה ממש רגיל אנשים מעלים סטורי נהנים אבל לא מדברים על המלחמה שקרבה בצפון? אני מפחדת ברמות בכלל גם בגלל ההריון אוף בנות למה הכל כזה לא ברור איך אתן מרגישות עם זה? אני לא רגועה היום
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות👍1 לייקים😢1 עצב

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 ביוני 2024 בשעה 14:59
מה יתן לך להילחץ ולהכניס להיסטריה? תוודאי שיש לך איפה להתגונן ומספיק אוכל ומים. מעבר לזה אין שליטה ולחץ לא תורם להריון. מדברת כאחת שגרה בצפון ועברתי את ההיסטריה הזו ככ הרבה פעמים שכבר אין כוח.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 ביוני 2024 בשעה 15:03
זה לא בשליטתינו מה אפשר לעשות לפחות בינתיים לנצל את הזמן לחיות אני אמורה ללדץ בחודש וחצי הקרובים ומשערת שזה הדיוק הזמן שתפרוץ המלחמה. בעלי יתגייס למילואים ואני אמצא את עצמי לבד עם 3 קטנים בבית להגיד שזה לא מפחיד יהיה שקר זה מאד מפחיד אבל מה אני כבר יכולה לעשות.. בינתיים מחכים נתמודד עם מה שיבוא כשיבוא
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 ביוני 2024 בשעה 21:33
היי אני גרה בצפון.. וגם עוברת הריון .. אנחנו כבר 8 חודשים במלחמה כאן .. לא חושבת שנצא למלחמה בתוך לבנון .לא יודעת להגיד לך מה יהיה .אבל בכנות?המצב לא מזהיר .. גם לי לא פשוט ויש עוד ילד שצריך לשמור עליו בתוך בועה .. יש ימים שאין אנרגיות ויש ימים יותר שמחים ♥️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 ביוני 2024 בשעה 02:26
תקשיבי שאני כבר ילדתי לפני חודשיים אבל כבר מלפני פרוץ המלחמה הייתי בהריון,יצא לי לרוץ באזעקה ולרוץ סתם לממד כי היה איזה חדירת כלי טיס עוין או משהו כזה שהיה פשוט בום מטורף ואני ובן זוגי בדיוק טיילנו לנו האמצע הלילה לנשום קצת אוויר,היה מפחיד ועכשיו עוד יותר מפחיד כשהיא קטנטנה,לפני זה עוד איכשהו הרגשתי שאני מגנה עליה כי היא הייתה בבטן וידעתי שאני שומרת עליה בפנים ועכשיו כשהיא נולדה זה עוד יותר מפחיד כי להגן עליה עוד יותר קשה ויש לה הרבה יותר צרכים ממה שהיה בבטן,מפחיד בהחלט במיוחד לאור העובדה שאין לנו ממד או מקלט קרוב,ישלנו 60 שניות להיכנס למקלט והמקלט הכי קרוב זה במרחק שתי דקות *ריצה* מאיתנו ולכי תרוצי עם תינוקת בידיים ועוד במדרגות והכל.אבל דבר אחד אני יודעת בוודאות כל הלחץ והחרדות האלה לא יעזרו לאף אחד,אין לנו שליטה על הדברים האלה כן אפשר לחשוב על תוכניות גיבוי למקרי חירום ולהכין את עצמך נפשית שהכל יכול לקרות אבל בו זמנית אין טעם לוותר על החיים ועל השמחה כל עוד זה קיים,אם אפשר לצאת למסיבה,להנות עם חברים,לפגוש משפחה,לטייל בעולם,לגמרי לכי על זה זה רגעים שלא יחזרו על עצמם וגם אם חס וחלילה עכשיו תפרוץ מלחמה מטורפת את יודעת שאת העברת את התקופה הזאת בשמחה ועם אנשים שקרובים אליך והיה לך טוב ולא חיית רק בפחד וחרדות כי למה זה יוביל חוץ מכאבים וחוץ מזה שכל דבר קטן יבהיל אותך? אין להו שליטה על זה לצערנו אבל יש לנו שליטה על איך אנחנו מקבלים את המציאות הזאת ומה אנחנו עושים איתה. אנחנו היינו אנשים שתמיד עושים קמפינגים ונוסעים ליער לעל האש וכל מיני כאלה מאז פרוץ המלחמה לא יצא לנו לנסוע לקמפינג בגלל כל הטילים אבל אנחנו כן כל שבוע/שבועיים נפגשים עם חברים יוצאים לאנשהו אפילו סתם לסרט או למשחקייה,מוצאים דרכים להנות מהחיים גם בתקופה כזאת קשה.צריך לאפשר לעצמך גם להנות ולתת לעצמך רוגע ולא רק חרדות כל החיים,תאמיני לי לחרדות יהיה לך עוד הרבה זמן במיוחד כשהבייבי יוולד כל אפצי קטן גורם לחרדה😂אז באמת תיקחי הכל באיזי ותנסי להנות מהתקופה הזאת כמה שרק אפשר ותאמיני לי את לא תצטערי על זה אפילו לשנייה.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך