היי.. הייתי במצב שלך באוגוסט. שבוע 10 עברתי הפלה לעובר שלא התפתח וללא דופק. יודעת מה את עוברת ושולחת המון חיבוקים וחיזוקים. עוד יבוא ילד קשת אבל את לנצח תזכרי את מה שאת עוברת עכשיו. תהיי חזקה ולביאה ותתנחמי בזה שזה באמת מאוד נפוץ לצערנו. לגבי בעלך, אני בטוחה שאם תסבירי לו את המצב בנועם הוא יבין, אתם ביחד באש ובמים

שולחת חיבוק גדול 💜 עברתי גם לפני קצת יותר משנה הריון שלא התפתח וריקון רחם הכאב גדול וזה לא פשוט אבל תזכרי תמיד שזה לא אשמתך או משהו שיכולת לעשות אחרת לצערי זה קורה ונפוץ מאד קשוח שבעלך לא יוכל להיות איתך, תנסי לדבר איתו ולהסביר לו, שיבדוק וינסה לעשות את המאמץ להיות איתך שם ואם הוא עדיין לא יוכל, תבדקי אולי אמא או חברה טובה יוכלו להתלוות אלייך את ממש לא צריכה לעבור את זה לבד 💜 אני אישית הרגשתי שאני צריכה מאד גם את אמא איתי (לפחות בהליך הראשוני כי בדיעבד הייתי צריכה לחזור לעוד סבב של ציטוטק ובסוף גם היסטרוסקופיה ניתוחית) שולחת לך חיבוק גדול וחיזוקים 🫶🫶

אין לי אפחד שיבוא איתי וכמה שבכיתי לבעלי הוא לא ניסה לבטל אפילו את העבודה אני רוצה לקחת כדורים והבנתי שלא כדאי להתמהמה עם זה במיוחד שאני לא יודעת איזה שבוע אני

אני חושבת שאת צריכה לשבת איתו לשיחה רצינית בנושא. מה זאת אומרת שלא ניסה אפילו לבטל?! הוא צריך להיות איתך ולתמוך בך, גם אם זה הגוף שלך, זה של שניכם והוא לא יכול להשאיר אותך לבד בזה. זה לא כמו ללכת לרופא משפחה או לבדיקת דם. אם את לוקחת את הכדורים את יכולה לסבול מכאבים והתכווצויות אחרי זה, כל אחת חווה את זה אחרת ואת צריכה שיהיה איתך מישהו לעזור ולתמוך (גם אם זה רק נפשית) וגם שלא תצטרכי לחזור הביתה לבד.