מי שהיה כר כל הלילה עוד יראה אור יום יפה שלי. את נולדת בחודש נובמבר לתוך המלחמה ברגעים שהרגשתי איך קשה לי לחשוב על המחר כשהווה כל כך קשוח. אבא שלך נתן לי את הזכות לקבל את ההחלטה הסופית לגבי השם שלך. קראתי לך אופק. בחרתי באופטימיות כי חשוב לזכור שבתוך כל הרגעים הקשים - צריך להרים את הראש ולהסתכל רחוק. זאת תקופה וזה עובר, ושם באופק מחכה לנו אור של יום חדש. ואחרי כל הבכי והצעקות והלילה הארוך ללא השינה את חייכת אלי הבוקר והחיוך שלך היה יפה מתמיד כי יש לך שן חדשה. השעה הייתה חמש בבוקר ולקחתי אותך החוצה שלא תערי את האחים הגדולים שלך שעדיין ישנים. גם להם לא קל והם צריכים את השינה הזו. כששתינו הסתכלנו יחד על האור בוקע, והים זוהר למגעו, תינוקת פעורת עיניים ואמא טרוטת עיניים אמרתי לך: תסתכלי רחוק יפה שלי: העולם יפה ואנחנו אוהבים אותך יהיה טוב