יש אימהות שהן באמת ככה. אני לא אשכח שבגיל 16 באתי לספר לאמא שלי על בן זוג חדש וביקשתי ממנה לא לספר לאף אחד גם לא לאבא וכשחזרתי גיליתי שסיפרה לו. זה מאוד אכזב אבל הבנתי שאין לה כוונה רעה ופשוט זאת היא, ופשוט צריך לחשוב מראש מה להגיד להן ומה לא❤❤ וגם לא יזיק לנסות להגיד לה שאת מבקשת ברצינות לא לספר ואת רוצה לסמוך עליה ולספר לה דברים בלי לחשוש שהיא תגלה אותם🙏❤

האמת שאני אישית די מצפה מאמא שלי לספר לאבא שלי דברים ולשתף אותו בקטע שכשהבאתי את בעלי בפעם הראשונה הביתה כשרק התחלנו לצאת (לפני 11 שנים, הייתי בת 19 והוא היה הבחור הראשון ובדיעבד היחיד שהבאתי להורים) סיפרתי לאמא במחשבה שהיא תחסוך לי את השיחה המביכה עם אבא 😅 הוא גילה שיש לי חבר שמגיע לשישי-שבת 5 דקות לפני שהוא נכנס בדלת 😬 וזה גם רק כי אמא אמרה לי נו מתי הוא מגיע?! 🙈😅 האם אחרי הפעם הראשונה שהיא שיתפה אותו ללא רצונך דיברת איתה על זה? ביקשת ממנה שדברים שאת מספרת לה ישארו ביניכן?

אם ביקשת שלא תספר אז זה לא סבבה אני גם הייתי רוצה לסמוך על אמא שלי שתכבד את מה שאני מבקשת.. גם אם לה זה נראה הכי לגיטימי לספר לו לפני שאת לוקחת החלטה של לא לספר לה.. תדברי איתה על זה בנועם

השאלה מה נהוג אצלכם אצלנו ברור שאמא ואבא זה אותו דבר, מספרת לשניהם דברים והם משתפים אחד את השני לא רק שלא יפריע לי, ברור לי שאם סיפרתי לאחד שניהם יודעים לפעמים יש משהו שאני רוצה לספר בעצמי אז אומרת להם והם מכבדים את זה את היית מרגישה נוח להסתיר דברים חשובים לגהי הילדים שלכם מבעלך?