למה יש קטע כזה בזוגיות שפתאום מתחילים לדבר יבש אחד לשניה ופתאום אם אני מבקשת משהו כמו בוא נלך לאכול איפשהו עושה פרצוף ופעם לא היה עושה ישר היה קונה לי, אוףף מעייף אותי כבר , אבל עדין הוא אומר שאוהב אותי והוא משתדל אבל בתכלס ממש לא כאילו בן אדם שונה פתאום, גם מאוד אדיש ולא איש שיחה, אני לפעמים לא יודעת אם אני מתחרטת כי בתוך תוכי אני מאוד אוהבת אותו ויש לנו ילדה ביחד, אבל זה ניהיה לי מעיק ברמה שהלכתי אפילו מהבית לאמא שלי עם הילדה שנתרחק קצת ויעריך, הוא בן אדם מאוד טוב וגם בן זוג טוב אבל יש לו קטעים לפעמים שמוציאים אותי מדעתי, יעני ״ראש קטן״ מצד אחד אני אומרת יאלה גם ככה כולם בהתחלה חמודים ואחרי זה הפרצוף האמיתי יוצא והמינוסים בבן אדם, אבל קשה לי עם זה ודיברנו מלא פעמים הזה( יותר נכון אני דיברתי הוא רק ישב והסתכל עליי וחיכה שהשיחה תסתיים) בכנות- עוד נשים מזדהות איתי?