הי אהובות אני חייבת להתייעץ איתכן .. בעקבות התקופה הקשה שאנחני עוברים במדינה שלו נתקפתי בהתקפי חרדה נוראים ! אני מפונה מהבית .. היתי במלון ובעקבות החרדות לא היתי מסוגלת להמשיך לניות שם והלכתי להורים שלי לבית שלהם אני פה עם בעלי והילדים תינוקת ילד בן 3 ותינוקת בת 5 חודשים .. . התמוטטתי עברתי תקופה נוראיתתת של דיכראון וחרדות . עכשיו טני מטופלת בשיחות והתחלתי טיפול תרופתי מתחיל שיפור ברוך ה' . כל התקופה הזאת חמתי לא התענינה בי לא שאלה לשלומי הדבר היחיד שענין אותה זה בעלי הבנתי במלחמה הזאת המון דברים .. עכשיו כשיש לי שיפור עדין מתמודדת אבל מתחיל שיפור היא גם לא מדברת איתי ורק לקראת שבת מץקשרת ואומרת לי הבן שלי לא עשה איתי שבת מתחילת המלחמה אם לא תבואי לשבת אני לא מדברת איתך לעולם . אני לא עושה את זה מתוך רוע אני סובלת אני לא מסוגלת ללכת לבית מלון עם מלא אנשים ולהיות אחראית על 2 הילדים אני כרגע מאוד תלויה באמא שלי. היא מחממת את בעלי שזה עושה לי רע הלחץ הזה על הנפש . הוא רב איתי ואומר לי לא מענין אותי כלום אמא שלי קןצה לעשות איתי שבת אחרי הרבה זמן שלא עשתה אמרתי לו שילך לבד אני לא מסןגלת נפשית . פתאום אחרי שבוע שלם שלא דברה מתקשרת כי הבינה כנראה מבעלי שאני לא מתכוונת לבןא לשבת . מה הייתן עושות התקופה הזאת קשה לי מאוד .
אמהותאמהות
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 ביוני 2024 בשעה 17:05
יש מקום אולי שתשבי עם חמתך לשיחה "מלב אל לב", אולי? או שהיא לא הטיפוס שיזב לשיחה פתוחה? יכל להיות שזה אופי שלה. ואז נסי פשוט לדבר עם בעלך ולנסות למצוא דרך ל"שרוד" עם זה ולא לתת לזה יותר מידי מקום להשפיע עלייך ועל הטיפול שלך. יכל להיות גם שהיא בעצמה בלחץ וסטרס וזה מוציא ממנה את הדבר הזה שאולי אחרי שיחה ביינכם יכל להפתר?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 ביוני 2024 בשעה 19:09
חיבוק ענק על התקופה הקשה שאת עוברת! קשה לי לדמיין כמה זה לא קל, כמה תעצומות נפש והתמודדות עם המון אי וודאות ולחץ… החמה שלך ממש לא מתחשבת. את צריכה לדאוג לנפש שלך ובמצב כזה לחזק אותך ואת המשפחה שלכם והילדים. אולי תסעו לראות אותם באמצע שבוע? שיבלו עם הילדים אחר הצהריים? אם היה אפשר הייתי מציעה לך לסנן כמה שאפשר מה שהיא אומרת, אני מכירה מעצמי כמה כל משפט חודר ומחלחל פנימה ופוגע, ונפש שלך במצב עדין (בצדק). שולחת לך את כל החיבוקים והתמיכה שבעולם! 🩷
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 ביוני 2024 בשעה 05:16
וואוו ליבי יוצא אליך כל כך קשה כשזה נפשי כי מבחוץ הכל נראה סבבה, מה הייתי עושה? במקום לנסוע לשבת שלימה, שולחת לה הודעה, שאת שמחה שהכל נראה טוב מבחוץ, אבל את עוברת תקופה קשה, את מטופלת ומנסה להתאזן. ושאת כל כך מתגעגעת ומחכה כבר לבוא להנות אצלה שבת. בנוסף, נוסעת היום או מחר, לבקר לכמה שעות, נותנת לה להנות מהנכדים, ויודעת בתוכי שבכל רגע שמרגיש לי סטרס אני יכולה לקום וללכת. וכשנפרדים, לומר לה, בעזרת ה' בפעם הבאה, הלוואי שזה כבר יהיה שבת שלימה. תתפללי עלי. -את צריכה לזכור שאמא, רוצה להרגיש משמעותית ונוכחת בחיים שלכם. ומבחינתה לארח שבת זו הדרך. ברגע שאת אצל אמא שלך, היא מרגישה מיותרת. זה פוגע. אם תגיעו לביקור יזום של כמה שעות כל שבוע (ואפילו תשאירו לה קצת את הילדים) תראי שזה ישרת את המטרה והיא תרד ממך.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך