שלושה חודשים אחרי לידה (לידה ראשונה), ואני כל כך אוהבת את הבת שלי שקשה לי לשחרר אותה ולהיות בלעדיה (נגיד לשים אותה אצל ההורים או להשאיר אותה עם הבעל בזמן שאני הולכת לאן שהוא). לא היה לי ולבעלי כל כך רגעים זוגיים מאז הלידה.. גם לצאת לחופשות (רק אני ובעלי) אני לא מרגישה מסוגלת רגשית לעשות את זה בלי הילדה. אני לא רוצה שתיווצר תחושה שאני מזניחה את הזוגיות והאינטימיות שהייתה לי עם בעלי, וזה קל להגיד מהצד שאני צריכה ללמוד לשחרר ופשוט לאפשר לעצמי להנות גם בלעדיה. אבל פשוט קשה לי.. אולי זה קשור לזה שאני מניקה אז הקשר שלי איתה הוא כל כך עמוק וחזק. אתן חושבות שזה עניין של זמן שאצליח לשחרר? אשמח לדעת שאני לא היחידה שמרגישה ככה

איך הולך המידות בנקסט? ואם הייתן קונות דבר כזה מפליז לניו בורן

בהריון הראשון לא לקחתי עכשיו ביקשו ממני להוסיף ברזל זו הכוונה? בתוספת מוליטי ויטמין שגם ככה לוקחת

אווף ממש בא לי מוס שוקולד או סופלה חם כזה וטעים ואין לי כוח להכין וזה גם עם בייצים חיות 😓יש תחליף אחר שאתן מכירות שאפשר לקנות ?? שבוע 7 ממורמרת 🤦🏼‍♀️

מחפשת שם לתינוק. מה דעתכן השם איתי דומה לשם לעילי? לבן של החברה הכי טובה קוראים עילי. בעלי טוען שזה שם ממש דומה. מה אתן חושבות?