הגעתי לקצה גבול היכולת שלי. המצב בבית עם הילדים בלתי נסבל וביקשתי מבעלי היום בבוקר לנסוע לפארק עם הילדים כדי שלא נשתגע בבית. מההתחלה הוא לא היה בעניין אבל הסכים בלחץ ברירה. הכנתי אוכל ויצאנו. הגענו לפארק והוא עם פרצוף חמוץ, מאשים אותי ש"מי צריך את הדבר הזה עכשיו" במקום לפרגן - מאשים. הילדים רבו והשתוללו וצרחו שוב והוא התעצבן והלך לשבת באיזו פינה ואנחנו המשכנו ללכת אחרי רבע שעה שאני רואה שהוא לא מגיע שלחתי לו הודעה שיבוא לעזור לי עם הילדים הוא כתב לי שחזר הביתה וכשארצה אסמס לו שיבוא לקחת אותנו כשכעסתי שעזב אותי והלך הוא כתב לי "היה נראה שזה מה שאת רוצה" שיא הגזלייטינג אני עכשיו לבד איתם תקועה בפארק, בלי רכב ועם הרבה כעס בלב זה מה שהוא מחנך את הילדים כשקשה אז בורחים אני מאוכזבת...
זוגיותזוגיות
💬8 תגובות

תגובות (8)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 ביוני 2024 בשעה 10:31
נשמע לא פשוט.. אני ממש מבינה אותך שרצית לצאת, זה ממש להשתגע להישאר בבית.. והאכזבה שלך מובנת.. את לא מגדלת ילדים לבד. אולי תדברי איתו בערב כשהם ישנים תגידי לו איך את מרגישה ומה עושים, שאת רוצה להרגיש שאת לא לבד? אולי אפילו תציעי טיפול זוגי? ועוד משהו קטן, אם אתם שניכם בייאוש, אולי מידי פעם שכל אחד ייקח בתורו את הילדים לאיזה שעתיים בחוץ כדי שהשני יוכל לקבל קצת זמן לעצמו? רק הצעות כמובן... ככה או ככה בהצלחה ⁦❤️⁩
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 ביוני 2024 בשעה 10:38
הוא אשכרה ברח וחזר הביתה , אני אמורה לשתוק על דבר כזה???
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 ביוני 2024 בשעה 13:06
חצוף כאילו הילדים רק שלך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 ביוני 2024 בשעה 13:30
אני לא רוצה להתפוצץ עליו כי זה לא יגמר טוב אני מנסה להרגיע את עצמי אני פשוט אומרת לעצמי שהילדים מספיק גדולים, הם רואים ומבינים הם רואים מי ההורה שנשאר איתם ולא עוזב ומי זה שלוקח את האוטו ונוסע אני תוהה אם להשאיר את זה לידי הקארמה ולקוות שהם יזכרו את כל ההתנהגויות האלה כי זה לא חד פעמי

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך