דייי נמאס לי אמא שלי מתקשרת ״זה לא תקין שאין לך צירים זה לא בסדר״ וכאילו מה מה את רוצה שאעשה? מבחינת אמא שלי שאלך ואעשה קיסרי רק כי בא לה כבר להשוויץ שילדתי. מאז ההיפוך שקבעתי בשבוע 37 לחצה עליי לבקש קיסרי כאילו היו עושים לי במיידי קיסרי במקום היפוך כאילו זה או או באותו יום. כל ההריון לוחצת עליי עם משפטים של ללדת מוקדם הפעם (את הבכור ילדתי ב40+3). כל יום מתקשרת מבקשת שאלד היום כאילו זה בלחיצת כפתור. כל אולטרסאונד שאני עושה ״נו הוא אמר לך מתי את יולדת?״ לא משנה כמה אני מסבירה שלא רואים שעון עם ספירה לאחור באולטרסאונד. כל שעה הודעות ״אבל מה את לא מרגישה שזה קרוב?״ ואני שוב מסבירה שאין הרגשה כזאת ושלידה מתחילה פתאום ולא מתחילה בסימנים של בקרוב :/ די כבר משתגעת ממנה ומשתגעת מכל ה״חברות״ שכל בוקר שואלות אותי מה נשמע כאילו גם אחרי הלידה ימשיכו לשאול את זה. תסכול של שבוע 40+2 סליחהההה. ודווקא אני סבבה כן? כבר בחופשת מחלה, מבלה מלא עם התינוקי הגדול שלי במלא זמן איכות, מסדרת את הבית ומטפלת בדברים. מרגישה בחופש בלי שאני עדיין צריכה לקום בלילה לטפל בתינוק. רק אנשים עושים לי חרא ותחושה שאני לא בסדר