מתחילה לסלוד מההתנהגות של בעלי, הוא כל כך עקשן ואן לו גישה לילד שלנו שזה מטריף אותי. הוא כל הזמן בא בגישה מגעילה אליו, מרים את הקול, צוחק עליו ולא מבין שזה לא הדרך אליו. לא משנה כמה אני אסביר לו לא לדבר ככה ואתנהג בעצמי אחרת הוא ישר מתעצבן מרים את הקול. לפעמים גם לא נותן לו לדבר, נגיד הוא עושה משו שהוא לא רוצה והילד מדבר מסביר לו מה הוא רוצה הוא חותך אותו באמצע משפט, אומר לו טוב טוב יאלה בוא נעשה ככה. וגם לפעמים אני מרגישה שבעלי פשוט ראש בקיר, למשל הוא שםי שלוקים במקפיא שאני צריכה להביא לגן, עכשיו שם אותם לילה אחד והיום צריכים להביא אותם לגן. כשקמתי בבוקר ראיתי שהגאון הכניס אותם למקפיא עם השקית של הסופר, וכשאנרתי לו שהם לא קפאו בגלל השקית הוא אומר לי מה הקשר ובטוח שאני מדברת שטויות. כבר אל לי סבלנות אליו ואני פשוט מפחדת מה יהיה לי כשאלד אני שבוע 32 במקום שאהיה בנחת בידיעה שיש לי בעל שיכול לגשת ללב של הילד שלי ולהכיל אותו אני מפחדת ויודעת שהוא יהיה איתו עוד יותר גרוע כי גם הילד יהיה יותר רגיש . בבקשה עצות