אהובה זה גיל שנתיים, הרבה כוחות, לנשום כמה שאפשר ולדעת שזה עובר בסוף. נסי לקחת כל עזרה שאפשר

תנסי אולי להסתכל על זה מהזוית שלה... היא קטנה ממש, מנסה למחואאת מקומה בעולם האדם שאמור לדאוג לה לכל מה שהיא צריכה ורוצה לא מתייחס אליה :( היא בוכה ברצף ואין לה מענה, היא בטוח מתוסכלת ולא יודעת איך להביע את עצמה היא ממש לא עושה לך דווקא, היא צריכה ממך משהו שאת לא נותנת לה. מציעה לקחת איזה יומיים הפסקה, לשים אותה אצל אמא/אחות/חמה לבקש מהבעל שייקח אחריות בערב ולחזור אליה עם כוחות מחודשים היא צריכה אותך, היא צריכה אותך רגועה וסבלנית ואז היא גם תתנהג אחרת נשמע שאת במעגל אכזרי כרגע, פשוט תנסי למצוא את הדרך לאוורר את עצמך ולחזור אליה עם הסבלנית שהיא צריכה

אבל זה הגיל , מה תעשי מתי שיבוא הילד השני גם אותו תשנאי?

יקרה זה באמת גיל מאתגר וגם יש ילדים עם טמפרמנט יותר קשה. . את בהריון ובטח זה לא תורם לכך שיהיה יותר קל. תנשמי . אם את מרגישה תחושות כאלה את צריכה רגע להרחיק את עצמך ממנה . שבעלך יהיה איתה /אמא /חמות ואם אין אופציה אז בייביסיטר ! הילדה שלך מרגישה אותך וילדים מתנהגים את מה שהם מרגישים . תשני לעצמך את התקליט בראש את לא שונאת אותה היא מאתגרת אותך כרגע . תזכרי בהריון שלה , כמה חיכית לה. תזכרי ברגעים שהיא יצאה ממך . תקחי אוויר ותתאפסי על עצמך !.את אמא שלה ,,את בחרת להביא אותה לעולם .ואת המבוגר האחראי שצריך לפתור את הסיטואציה