היי, אני ובעלי רבים כל יום השבוע פשוט כל פעם משהו חדש הוא חולה כבר שבוע שלם ואני לבד עם הילד לא מצליחה לסדר את הביתה או להכין אוכל כי אני פשוט בל היום סביב ילד ואני עייפה הוא רוצה שאני אבקש עזרה מאמא שלו כי אנחנו גרים באותה עיר והיא צמיד אומרת לבוא אליה עם הילד אבל למה אני אבוא ? אני רוצה לסדר את הבית להתקלח ללכת לישון זה לא יעזור לי אם אני אלך אליה זה רק יוסיף לי עבודה לארוז את התיק את האוכל לילד וכו היום זה הגיע לשיא ורבנו כמו שלא רבנו אף פעם וגם הלכנו לישון בלי לדבר (פעם ראשונה) אני כמובן לא ארדם אני גם לא רואה את הסוף לריבים האמת מרגישה שככה זה יהיה תמיד ואני לא רוצה שילד שלי יגדל ויראה כל יום אמא בוכה ולא מאושרת ומצד שני לא באלי שילד יגדל בלי אבא מה לעשות ? הריב היה על זה שהוא אמר שאני אישה ואני חייבת לדעת לסדר לבשל ולטפל בילד כמו כל אישה אחרת בחוץ עושה את זה אמרתי לו שיחפש לעצמו אישה שיודעת לעשות את זה הוא אמר לי בחזרה שאני אחפש פראייר שיעשה בשבילי הכל וסיימנו עם שה שאמרתי לו שהוא יכול לא לחזור הביתה בכלל מאז הוא היה עם הילד קצת והלך חזקה לחדר לישון ( אני ישנה בסלון עם הילד שלא ידבק) אולי הוא מודק ובאמצ נשים יודעות לעשות הכל ביחד אבל אני זה לא כל הנשים אני לא מצליחה אני צריכה עזרה שלו בערב שיגיע ישחק קצת עפ הילד ובזמן הזה אני אנקה ואבשל ומה שצריך לעשות אעשה מה לעשות ? אני חודשיים אחרי לידה לא זוכרת מתי חייכתי באמת מאושר ולא כי אני חייבת לחייך אני לא רוצה שככה ילד שלי יכיר אותי