היי בנות חייבת לפרוק אני רק חודש 4 וחמתי כבר לוקחת בעלות על הילד שלא נולד עוד…שזה בכלל מצחיק ועצוב בו זמנית עזבו שהיא הלכה וקנתה כבר מיטה עגלה וכו בלי לשאול אותי ..(העגלה מאוד כבדה..ויש לי בעיות בגב קשות מאוד בלי קשר להריון) היא פשוט שוכחת שיש הורים לילד… ״אחרי הלידה אני אקח אותו״ ״אני אהיה איתך בחדר לידה זה כמו הילד שלי״ ״אני ממש מרגישה אותו מדבר איתי״ (מזכירה חודש 4 בקושי מרגישים משהו..) בחרה לו שם כבר , מכינה לו חדר אצלה בבית כי - ״אחרי הלידה תביאי אותו אני אגדל אותו״, נוגעת בי למרות שהסברתי עוד בהתחלה שאני שונאת(!!) כשנוגעים בי יש לי טראומה ככ ענקית מזה שזה עושה לי טריגר. אומרת לאמא שלי -״יש לך עוד נכדה ולי אין בכלל ולכן יש לי זכות ראשונית״ מה???? אין לי עצבים לזה ואני בן אדם שקל להדליק אותו , אמרתי לבעלי שאם זה ימשיך לא רק שאני יוצאת עליה על 200 וזה יגמר בבכי מהצד שלה ,היא גם לא תבוא לבית שלי ואם כן אני אזמין משטרה. אני אמנם מגזימה אבל בחייאת בנות - זה נראה לכם נורמאלי? אני מבינה את ההתרגשות אבל לא רק שאין התייעצות איתי /בעלי היא גם קובעת דברים ואז כשאני מציבה לה גבול או אומרת לה - ״לא צריך אני ובעלי נלך לקנות כי אנחנו רוצים לבחור מה מתאים *לנו*״ היא נעלבת ואומרת ״אז בשביל מה יש סבא וסבתא?״ בשביל לעזור לנו כשאנחנו נבקש! לא לכפות עלינו את ההזיות שלה ולא היא לא חולת נפש היא בן אדם בסדר גמור שמאז שהיא גלתה שאני בהריון התחרפנה לגמרי וזה מתחיל לעלות לי על העצבים אני אשמח לשמוע מכן - מה עליי לעשות? מה להגיד לה פעם הבאה? אני מיום ליום רק מתעצבנת יותר, לא רגועה בכלל, ורבה עם בעלי על זה כי זה מחרפן אותי! אני רוצה שקט! אני רוצה שיעזבו אותי !