האור של חיי נולד לפני חודשיים תודה לאל 🙏 אבל אני מרגישה שנכשלתי.. נכשלתי בזוגיות שלי.. נכשלתי בבחירת בעל.. כמה כואב לי לומר את זה אבל פאקינג נכשלתי.. התחתנתי עם חולה עצבים מסתבר.. אולי ידעתי והאמנתי שהוא ישתנה אבל הוא לא.. והוא הבטיח כשנפרדתי ממנו לפני שהתחתנו ובחרתי להאמין.. אני שונאת אותו! שונאת אותו בכל פינה בגוף.. מאהבה ענקית הפכנו להיות אוייבים.. כבר בחודשים האחרונים להריון הבנתי שאני חייה עם מפלצת.. הוא מקלל ומתנהג באלימות.. בהריון ניסה לעקם לי את היד ולסתום לי את הפה חזק כשאני בחודש מתקדם.. ואתמול והיום אנחנו לא בטוב.. והיום שוב אמרתי לו שחייב לטפל בעצבים שלו כי דייי! אבל הוא לא מבין בכלל שיש בו בעיה כזאת. הוא לא מודע בכלל!! והסברתי לו שאני לא אאפשר את זה שהוא יצעק ליד הילד ובכלל אני לא אתן לו לחיות בבית כזה.. (גדלתי לאבא אלים עד שההורים שלי התגרשו בשעה טובה) ואני לא אתן לבן שלי לגדול עם השריטות האלה לעולם!!!!! אני כל כך מצטערת שאני נכשלתי בשביל הבן שלי..(למרות שהוא אבא אוהב מאוד ומנסה לתת יד..) אבל נכשלתי בזה שאולי בלי להתכוון אתן גם לבן שלי לגדול להורים גרושים.. היום הוא היה שוב אלים.. אבל אני לא פראיירית אני אומנם רזה אבל חזקה ושרטתי אותו בשביל להעיף אותו ממני .. מיותר לציין שהוא קילל כמו אפס מאופס.. לא אגיד אפילו איזה מילים הוא אומר.. והכי הזייה זה שאני רואה על הפרצוף שלו שאחרי שעתיים הוא מבין שהתנהג כמו אדיוט( למרות שלא יגיד..) ורואה כמה הוא מפחד שאני אלך ממנו .. כשהוא מתפרץ הוא הופך למפלצת וכשהוא רגוע אז הוא האדם הכי מהמם.. אבל נמאס לי לחיות ככה.. נמאס לי אני איתו 6 שנים ונמאס לי ממנו פשוט נמאס אני כאובה בתוך הלב שלי.. חנוקה שבורה ומרוסקת.. לא אבכה לידו בחיים ולא אראה לו שאני נשברת.. לא אתן לו את התענוג הזה בכלל.. אני במקור גרה רחוק מהעיר שלו וחושבת מה קורה במקרה שזה נגמר? מישהו יחייב אותי לחיות בעיר שלו ? ( בתי משפט וכו..?) או שאני אוכל לחזור לעיר שלי כדי שיהיה לי עזרה מאמא שלי עם התינוק? איך אני מוכיחה שהוא כזה? אני רוצה לדרוש את הכתובה כי הוא הרס לי את החיים מבחינתי .. הפסקתי לרגע את החלומות שלי בשביל להקים עם היצור הזה משפחה … והינה אני פה לא יודעת מה לעשות ואיך לעשות .. אני אשכרה לא מאמינה כמה מאדם הכי מדהים יוצאת מפלצת כזאת שכשזה הגיע לשלב שדי נמאס לי.. פשוט התחלתי להרגיש אליו רחמים ושנאה!! אני עייפה ממנו ומרגישה שאני לא יכולה יותר לראות אותו.. מה עושים? איך עושים? אני אבודה בחיי..