אני חייבת לשתף😕 חיכיתי להריון הזה כל כך ברמה ששנה מההפלה שהיתה לי לפני עד הכניסה להריון רק בכיתי והייתי בדיכאון ורציתי הריון, היום סוף סוף אני אמא לתינוקת בת חודש כמעט ובכמה ימים האחרונים אני לא מפסיקה לבכות וקשה לי לטפל בה, היא מחזיקה אותי ערה ברמה שכבר ניהיה לי עצביים בגוף והיום היא הקיאה פעמיים בכמות לא נורמלית, אני יודעת שהיא תלויה בי והיא יצור כל כך חמוד וטהור, אבל אני כל היום בוכה וכל היום עצבנית, אני אומרת לבן זןג שלי קח אותה תרגיע אותה אתה, (הוא אבא מדהים ותמיד עוזר ורוצה רק טוב בשבילה ובישבילי ) ואחרי דקה לוקחת לו אותה חזרה כי אני מרגישה שרק אני מבינה מה היא צריכה ואיך לעזור לה, ואז יוצא שאני איתה כל היום!!! ועוד צריכה לעשות מטלות בבית ולבשל, כי הבן זוג עובד מלא שעות, המשפחה שלו מציעה לי עזרה, אבל לא תמיד באלי שיבואו לי לבית ובאלי להיות לבד בשקט שלי ואין לי דרך להביא את הילדה אליהם, כי גם לא באלי לבוא אליהם לדוגמה שיהיו עם הולדה קצת. אני מרגישה אמא חרא עם מלא מצפון 🥺😩☹️