אוף אני זוכרת כמה קשה לי היה, זה פשוט יקח לך זמן להתרגל לסיטואציה החדשה, תני לעצמך קצת קרדיט ואל תהיי קשה עם עצמך, הרבה תמיכה ממשפחה וחברים, והכי חשוב לנסות למצוא זמן לעצמך, אני פשוט הייתי הולכת עם התינוק לכל מיני מסעדות לראות אנשים כדי לא להרגיש לבד

זה שינוי מאוד גדול ואינטנסיבי זה לא ישאר ככה תמיד, לאט לאט זה יהעה קל יותר ובינתיים נסי לעשות דברים שטוב לך איתו למשל לצאת להליכה, להפגש עם חברה בקשי עזרה לזמן לעצמך, אפילו מקלחת טובה עושה הרבה

מבינה אותך... הילד הראשון זה השוק של החיים. הרגשתי כמוך שאין לי חיים, שהגוף שלי כבר לא שלי, חיי הזוגיות נעלמו ופשוט הייתי בקריסה כללית... אני פה כדי להגיד שזה עובר, הכל עובר. זו תקופה קשה שבה מסתגלים לתואר החדש ולעובדה שיש חיים אחרים שתלויים בך 24/7 וזה לגמרי טבעי להרגיש ככה. כל חודש שיעבור את תרגישי הקלה. אל תתביישי לבקש ולקבל עזרה מכל מי שמציע מסביבך, זה עוזר מאוד. ותהיי חזקה, הכי טוב זה לפרוק אצל חברה/ משפחה שהיא אוזן קשבת.

את רק שבועיים אחרי לידה... כרגע המהות שלך כל כולך זה לדאוג לו אבל זה לא ישאר ככה עם הזמן תוכלי לפנות קצת זמן לעצמך ולזכור מה עוד יש חוץ מהטיפול בו תני לעצמך סבלנות וכמובן תעזרי בכל מי שאת יכולה