חייבת להעלות נושא שכל כך חשוב בעייני. כולם מדברים ומכינים אותך ללידה, אבל.. אף אחד לא מכין אותך לאחרי הלידה! בתור אחת שילדה לפני שבוע וחצי ברוך השם לא הייתי מוכנה ליום שאחרי.. נתחיל מזה שבכל הקשור לנושא ההנקה מודה שמראש לא התחברתי אבל לא שללתי.מיד אחרי הלידה רצו לתת לי את התינוקת להנקה אבל לא הייתי מסוגלת. כך גם ביום שאחרי עד שניסיתי והחלטתי שזה לא בשבילי. בתי החולים דוחפים להנקה שזה מקסים בעייני אבל מי שלא מעוניינת מקבלת את ההרגשה שהיא לא בסדר. גם ככה יש מצפון פנימי ששורף לך את הלב שהילדה שלך מקבלת תמ״ל, וההטפות של הסביבה עוד יותר מדכאות.. אבל אחרי שהחלטתי שאני לא מניקה אף אחד לא טרח להסביר לי שצריך לטפל בייצור החלב ותוך פחות מ48 שעות התחיל לי גודש נוראי ברמה שהחזה שלי נהייה כמו אבן ואפילו בבית השחי נהייה לי גושים, העלתי חום, ורק אז נזכרו להגיד לי שיש כדורים מיוחדים ושצריך לשים כרוב וכו וכו.. לא מספיק הכאבים שיש אחרי הלידה?? אם היו אומרים לי עוד בחדר לידה מה נדרש לעשות במידה ובוחרים שלא להניק הייתי מנסה ומקבלת את ההחלטה מוקדם יותר ולא לוקחת את הזמן! נושא נוסף שחשוב לי לדבר עליו זה כל עניין הביקורים.. בהתחלה זה נחמד וכיף לקבל מתנות לספר את החוויה אבל מהר מאוד זה הופך למטרד רציני. אני ובעלי הגענו למצב שאנחנו רק מקבלים ביקורים בבית חולים ואחכ במלונית ברמה שלא נחתי בכלל ואנשים לא מבינים עניין ונשארים, והתנחמנו בזה שטוב לפחות הביתה לא יבואו אלינו אבל לא! מהר מאוד מצאנו את עצמנו שוב בטלפונים ושוב אנשים שרוצים לבקר ואפילו אנשים שכבר ביקרו ורוצים לבוא שוב, מעבר לכוונות הטובות של כולם מרגיש כאילו זה הצגה ואף אחד לא מבין שאנחנו רק רוצים לנוח! אחרי שבוע כזה אני החלטתי שאנחנו מאחדים ביקורים. שיש זמן ביום שכל מי שרוצה להגיע מגיע גם אם זה אנשים שלא קשורים אחד לשני. וגם אם היו כאלה שרצו לקפוץ בזמן לא מתאים פשוט אמרנו שלא! בלידה הבאה בעזרת השם מראש אדע לאחד ביקורים ואנשים שכבר ביקרו פשוט אגיד להם שלא מתאים להגיע ושיבינו את הרמז. שיהיה לכולן ביידים מלאות הכי חשוב ולזכור שזו תקופה קשה והיא תעבור ❤️🙏