בחדר בחיים לא אשים טלוויזיה, גם לא אצלי בחדר. אני אישית לא חושבת שזה נכון. בסלון יש טלוויזיה, עם הגדולה היה לי הרבה יותר קל להגביל זמן מסך וכו' התחלתי לתת לה לראות קצת רק לקראת גיל3. עם הקטן כבר היה יותר קשה מהרבה בחינות והוא כבר ראה מסכים בגיל שנה וחצי. משתדלת כן להגביל להם, נגיד איזה חצי שעה אחרי הגן קצת. ובבוקר יוצא שרואים איזה חצי שעה-שעה כדי שאני אצליח להתארגן

אבל לא נותת להם לראות בטלפון כי זה מסך קטן ואין לי שליטה ממש על איזה סרט הם פתאום מעבירים,

בן שנתיים ועדיין לא נחשף, מקסימום שיחות וידאו עם המשפחה או עם הטלויזיה ברקע (לא יושבים וצופים) לדעתי לדחות את זה כמה שיותר, ידוע שזה משפיע על התפתחות השפה, יצירת קשרים חברתיים ועוד המון. ואני בטוחה שתכף יבואו דעות הפוכות משלי, אז יש ילדים שלומדים כבר בגיל הזה אנגלית ויש הרבה יתרונות לתכנים אבל הכלים והמיומנות שרוכשים בגיל הזה חשובים יותר 🙃

התינוק שלי רואה טלויזיה מגיל חודש זה ממש מפתח להם את המוח לא מבינה למה לא לתת זמן מסך. אני גדלתי על טלויזיה כי ההורים היו עובדים כל הזמן והכול טוב אני עם תואר בסיעוד ומכורה לספרים 😆