היום הזה פשוט לא נתפס! לא מתעכל בכלל! הסיפורים הזוועות התמונות ההספדים המשפחות שמדברות אלוהים!! כל שנה ושנה אני הולכת לטקס לבית העלמין שומעת ורואה, אבל השנה יותר מכל פעם אחרת פשוט לא!!! לא יכולתי! השנה הדבר היחיד שעשיתי זה להדחיק זה לנסות להתעלם לדמיין שזה סתם יום שמממש בערב זה עובר וכולנו חוגגים (חוגגים כלום) אני לא מסוגלת לשמוע אפילו חדשות בטח לא לראות את הטקס ובטח שלא להתלווה כמדי שנה לבית העלמין (סבא שלי חלל שב״ס וכל שנה אנחנו מניחים זר ובטקס שלו) השנה פשוט לא! אני ביוטיוב רואה סרטים סדרות וכל דבר אחר שיכול להשכיח … אבל בתכלס? זה בתוך הלב עמוק ואי אפשר לשכוח להדחיק ולנסות לשקר לעצמנו.. מפחיד אותי ברמות לשקוע לזה, זה לא בריא לא לנפש ובטח שלא לעוברית הקטנה שלי, התמימה שלא יודעת כלום שצריכה לצאת לעולם כל כך עצוב ולא בטוח!!! איזה אמא אני אהיה בשבילה בכלל?? אצליח לשמור עלייה? בקושי על עצמי אני מצליחה 😞 אני יבטיח לה ביטחון בכל מקום שהיא תסתובב??? להבטיח לה שאבא שלה יחזור ממילואים בכל פעם שיקראו לו??? אלוהים ישמור אותנו והלוואי שהמציאות הזאת תשתנה 😩 משפחות השכול הורים ילדים נשים - אתם גיבורים!!!!!! אתם חזקים כל כך !!!! שיעבור כבר היום הזה ושננסה לשמוח ממה שאפשר אם נשאר ממה 😞🤷🏼‍♀️