אני ככ עצבנית ופגועה!!! נכנסתי להריון שני ב״ה ויש לי ילד בן 8 חודשים. והחלטנו לספר למשפחות. שסיפרתי למשפחה שלי כולם עפו באוויר. ואז באנו לספר למשפחה של בעלי וככ ציפינו לבשר להם ולשמח אותם כי הם מכורים לילד שלנו, אבל כשסיפרנו להם נתקלנו בתגןבה הכי יבשה ומכבה שיש!! חמי אמר שיהיה בשעה טובה והכי יהש ובכוח וגם נתן מבט של מה לעזאזאל הם עושים. חמותי גם עשתה פרצוף ושיחקה אותה מתעניינת. אבל אחכ היא שאלה אותי בצד אם ההריון היה מתוכנן, עניתי לה שכן ואז היא אמרה למה לא חיכיתם קצת ? כאילו היא רצינית????? ומה שהכי פגע בי זה כשלי ולבעלי היה בשבת ויכוח ואחכ הלכתי להחליף לילד חיתןל, אז חמי זרק והם עוד מביאים עוד ילד, וכל זה נאמר בזלזול. תגידו מי אתם בכלל ???? זה הרחם שליי!!! ואני ובעלי נחליט מתי להביא עוד ילד. ואין בעיה שזה הדעה שלהם אבל לפחות אל תראו לנו את זה!!! אל תכבו אותנו יואו זה מרתיח אותי כל הציפיה לספר להם ומרגישה שקיבלתי כאפה. כי זה אומר המון על מה הם חושבים עלינו בתור זוג. בלידה של הילד אני ובעלי היינו במשבר שב״ה עבר, וכנראה הם עוד מפחדים שנתגרש חס וחלילה. אבל עדיין מי אתם שתגיבו שאני מספרת לכם דבר כל-כך אישי ומרגש. אפילו בעלי לא הבין את התגובה שלהם. ומה שהכי מכעיס אותי שקצת מרגיש לי שזה משפיע פתאום על ההתרגשות שלי, פתאום מרגישה פחות שמחה על ההריון ועוד בעלי מאוד מושפע מההורים שלו מפחיד אותי שגם לו זה קצת יוריד. בקיצור אני פשוט עצבניתתתתתת זהו פרקתי.