אני בעד התחלה היא קשה אבל אחכ הם גודלים וזה משתלם יש לך עזרה משפחה או בייבסיטר זה מאוד חשוב גם שיהיה לך

ואיי שאלה כל כך אישית.. אני עם צמודים (נכנסתי בטעות שהבכור היה בן חצי שנה). ההריון קשוח מאוד. הילד מצב אחד זקוק לך כי הוא תינוק בעצמו ואת בהריון (במיוחד מחודש 6) כבר קשה ומעמיס. קשה להתכופף להרדים על הידיים לרוץ אחריו שמתחיל ללכת אחרי זה שנולדה הקטנה היה גם קשוח כי שניהם עם צריכים של תינוקות. חיתולים החלפות קמים בלילה. בקבוקים. יחד עם זאת עברנו חצי שנה. הבכור קצת התבגר ונהיה קל הרבה יותר.. עכשיו הם חברים טובים מעסיקים את עצמם וכולם שואלים אותי אם הם תאומים 😅 בגדול צריך להבין שההריון וההתחלה קשים. ככל שגדלים עולים היתרונות על סך הקשיים. והינה אני בהריון 3 כי אם כבר צמודים אז עד הסוף 🙈 לכן זו שאלה אם את מוכנה לזה נפשית. הבעל יהיה מגוייס או הכל עלייך (אצלי הבעל היה שווה ערך אליי ועשה הכל כמוני, חוץ מההנקה חח) עזרה מהסבים? (אצלנו לא עזרו ובגלל זה היה קושי גדול אחרי שנולדה הצמודה). אני חושבת שאם נכנסים במודעות. יש עזרה של בעל וסבים אז בעד הכי בעולם. אם אין עזרה לשקול כמה כוח סבל יהיה לך בשנה הראשונה לחיים של הצמודים.

תלוי כמה ילדים את רוצה, בת כמה את, כמה עזרה יש, שלב בקריירה, כמה מהר נקלטת להריון... בעיני הפער הנוח הוא 3 שנים, יש זמן להקדיש לכל ילד, ומספיק קרובים להיות חברים. רואה חברות עם צמודים של שנה וחצי, שנתיים, ולפעמים כואב הלב נראה שיש ילד שפחות מקבל את התשומת לב שיכל לקבל. מאוד אישי... מעט מהנשים שיגידו שמתחרטות על צמודים/פער כי זה מה יש

ממש תלוי במשפחה שלכם וביכולות שלך.. אני לא עשיתי צמודים (בעזרת השם יהיה 2.3 ביניהם) כי ידעתי שלא תהיה לי הרבה עזרה, אני אהיה יותר לבד עם הילדים כי בעלי עובד ואני צריכה לקבל החלטה שאני אהיה מסוגלת ולכן רק את יודעת מה מתאים לכם ❤️