היי, אשמח לעידוד או מילה טובה.. אני מניקה כבר 7 חודשים וכלכך קשה לי. רע לי כבר. שהשם יסלח לי אבל אני לא אוהבת את זה. זה לא עושה לי כלום.. רק חוסר חשק מיני, להיגעל מעצמי ולסבול מכמויות לא נורמליות של חלב אני רוצה להפסיק להניק ומפחדת - מה נסגר איתי?? אני ניסיתי פעם אחת להפסיק ונהיה לי דלקת בשד וחזרתי להניק לילד שלי יש חשד לאלרגיה לחלב (מחכים לבדיקה שתהיה עוד כמה חודשים) ואני לא רוצה לתת לו תמל צמחי 😔 הוא לא זורם איתי כלכך על מוצקים.. גם הסביבה כבר מעקמת פרצוף שאני מניקה בגיל כזה ודופקים לי משפטים כמו לא בא לך לגמול אותו כבר ? אוהו כמה שבא לי לגמול… אני נקרעת נקרעת מבפנים!! רע לי בנשמה ואני מניקה נטו בשבילו כי זה הכי בריא לו! וכן אני יודעת ילד שטוב לו צריך אמא שטוב לה וזה לא שווה את המחיר הנפשי.. אני סובלת מגודש כל הזמן אין מצב שהציצי שלי ריק בשאיבה אני יכולה להוציא 100 מל מכל צד ! אם לא יותר! זה פשוט סיוט!! ואל תרשמו לי שזה צרות של עשירים נמאס לי לשמוע את זה איך מפסיקים להניק??? אני יודעת שעושים את זה בהדרגה אבל איך מקבלים את ההחלטה הזו?? מה לעשות??? אני מרגישה כאילו בחיים לא יגמר לי שם החלב. אני מתגעגעת לעצמאות שלי, ללכת לכל מיני מקומות בלי לחשוב על לשאוב חלב, לשים אותו וללכת שיסתדרו עם תמל וזהו. מרגישה שאף אחד לא מבין אותי או יבין את זה פרקתי 💔