מסתכלת מסביב לכולן יש למי לפרוק את הדברים הכי פרטיים בלי להישפט ואני .. אין לי חברות ... כלום , פורקת רק לאמא אבל עד גבול מסוים כלכך נפגעתי מ"חברות" שהיו טובות אלי במשך שנים עד שגיליתי שהן היו "מוכרות" אותי לגברים שמצאתי חן בעיניהם בגלל זה הן היו כל הזמן איתי מזמינות אותי מסתובבות איתי אפילו אחרי נישואים השארתי חברה אחת והיא גם כלכך ניסתה בכל דרך להרוס לי את הנישואים שעד שכמעט הגעתי לרבנות בגללה הייתה מסיתה אותי בלי שהיינו שמים לב נכנסה עד למשפחה של בעלי לבית כדי לסכסך בנינו תודה להשם ששמתי לב בזמן וחתכתי ממנה אחרי זה סגרתי את עצמי לכולם רואה את כולן אינטרסנטיות שבלי לקבל אין תמורה מרגישה כלכך לבד .. רק אני מפגרת שעשיתי כלכך הרבה בחיים לאנשים בלי לבקש בחזרה לא העזתי לרצות בכלל שיחזירו לי כי ככה חשבתי שזה טבע האדם לעזור אחד לשני בזמנים שצריך ראבק גידלתי למישהי את הילד היא הייתה גרה אצלי עם תינוק בן חודשיים עד גיל שנה ולא נתתי לה להשתתף בהוצאות של הבית שתוציא רק על הילד שלה ובנוסף גם הייתי עושה בשבילו פתאום לראות אותו ברחוב ילד יפה כזה גדול כבר הולך לבית ספר ואמא שלו לא מסכימה לו להתקרב אלי כי עכשיו היא נשואה ואני רואה שהילד כלכך רוצה להגיד שלום לי ולבעלי ואנחנו כלכך אוהבים אותו הוא גדל לנו בידיים ולשמוע שאמא שלו הענישה אותו כי הוא חיבק אותי ... עצוב לי ... הלוואי ואני אלמד להבדיל בכוונת של אנשים שלא להמשיך להפגע ככה אני כבר 4 שנים לבד ... פרקתי .. ,