אני חייבת לפרוק אין לי לאן אז לפה .. אז יהיה ארוך אז גם אם לא תקראו זה בסדר לפחות אכתוב את מה שיושב לי על הלב .. אני בת 19 וחצי עוד מעט 20 נשואה + ילד בן שנה וחודשיים מרימה את הבית שלי הכל לבד עובדת כמו חמור בוקר ערב בוקר לילה ערב צהריים הכל בקיצור .. רק בשביל להרים את הבית שלי לשלם חשבונות ושיהיה לחם על השולחן אף פעם לא קונה לעצמי כי לא מצליחה .. העיקר שיהיה הכל בבית ולילד שלי יהיה הכל בעבודה אפס הערכה ולא מצפה לזה אבל מה שכן רק מצפה להבנה מצד העובדות שעובדות איתי (עובדת מעדנייה בסופר) לא צריכה אפילו לפרט כמה עבודה קשה זאת ועוד בשביל שכר מינימום .. אז קורה שיש לי בלתמים ובאמת שלא כל הזמן יש לי בלתמים ואני נותנת את הנשמה שלי בעבודה , וקורה פתאום שאמא לא יכולה לשמור עלי הילד או שבעלי שהוא חולה סוכרת ויש לו המון בדיקות לפעמים לא יכול לשמור עליו וגם הוא עובד .. אז ממש לא מבינים בעבודה את הדבר הזה אף על פי שאמרתי בראיון עבודה שאני אמא לילד בן שנה והוא כרגע לא בגן עד ספטמבר .. שכבר הבינו שלקחו עסקת חבילה ובכל זאת קיבלו .. והיום בעלי עשה לי הפתעות ועבדתי פיצול (מגיעה בבוקר יוצאת ואז מגיעה שוב למשמרת ערב ) ואיחרתי בגללו פעמיים העובדות עם אפס סובלנות (גם מבינה אותם באיזשהו מעמד) ופשוט ירו לכיווני צרור שהן ישמחו שאני יעזוב את העבודה כי זה מטריף אותן מה שהיה היום הן לא יבינו זאת בחיים גם אם ינסה להסביר את עצמי הן לא יבינו כי הן מבוגרות רווקות בלי ילדים .. ואמרתי להם שקודם יהיו בנעליים שלי לפני שהן פותחות את הפה ואומרות שכנראה העבודה הזאת לא מספיק חשובה לי .. ושאם אני רוצה להמשיך לעבוד אז אני צריכה להגיע בזמן .. כל כך קשה לי שאף אחד לא מבין אפילו כשיש לי דלקת בדרכי השתן ואני לא מצליחה לעשות צרכים אני עדיין מגיעה לעבודה כדי שלהן לא יהיה קשה וכמובן בשביל שיהיה לי איך להרים את הבית אין לי חברות בכלל או משפחה שמבינה מה עובר עלי ביום יום כי מבחינתם לעבור את זה זה בסדר (לא מאשימה אותן כל האחים והאחיות שלי עברנו חיים לא פשוטים) בנוסף להכל היום עברתי גזענות קשה מאחת העובדות שאמרה לי שאני וכל המשפחה שלי נחזור לרוסיה ועוד שלל מילים פוגעניות פשוט כל היום הזה היה לי כל כך קשה וכל כך מגעיל באמת שיחסי אנוש במקום עבודה שלי הם בפח אשפה וכמה אני סותמת וכמה אני מבליגה אבל זה כל כך קשה אבא שבשמיים תן לי את הכח להמשיך להילחם בשבילי בשביל המשפחה שלי בשביל הילד שלי כל כך קשה לי ואף אחד לא רואה את זה הדמעות פשוט יוצאות לבד .. בשקט בשקט.. שאף אחד לא יראה את הכאב .. כי אני חזקה ואסור לי כרגע להישבר זהו פרקתי תודה שהקשבתם לי אם הגעתם עד לפה זה היה חשוב לי לשחרר באמת שיש עוד כל כך הרבה מה להגיד אבל זה כל כך ארוך

שבוע 9+3 פתאום כל הבחילות נעלמו, האם לדאוג? רק שבוע הבא תור אצל רופאה…

שבוע5+2 בטא 783 זה בסדר ?

אחרי חודשיים שאני בחופשת לידה הבוסית שלי רוצה לפגוש אותי וכנראה לראות אם אני מתכננת לחזור. אני עוד לא החלטתי מה אני רוצה ומצד שני מרגישה שאני צריכה לרצות אותה ולהגיד לה מה שהיא רוצה לשמוע(שאני חוזרת). מה אתן הייתן עושות?

אשמח לעזרה ולעידוד 🥹🥹🥹 שבוע 12+5 קיבלתי תוצאות סקר ביוכימי ראשון כולל שקיפות עורפית וזה לא נראה כל כך תקין. כמובן שקבעתי רופא להמשך טיפול וכל מה שצריך…

היי בנות באיזה שבוע מרגישים את העובר