מרגישה כמוך וקשור מאוד להריון, אני ממש בחרדה מאז שאני בהריון מהמצב הבטחוני הזה

לא ראיתי שכתבת שאת בהריון. בכל מקרה זה לא תקין ביחס לזמן שחלף. אני חוויתי את זה לפני 20 שנה פלוס, באינתיפאדות וגרתי גם באזור של הרבה פיגועים. הייתי מסתובבת כל רגע אחורה לראות אם מישהו יורה, יורדת מהאוטובוס אפילו שבכל אוטובוס היו מאבטחים, קמה מזיעה עם סיוטים ומדמיינת את עצמי נדקרת, נחטפת, באוטובוס מתפוצץ ומה לא. לא טופלתי בזמנו, ועד היום יש לי מזה זכרונות קשים והצפות של חרדה. בעיקר כשאני מגיעה לאזור הזה. אני יכולה להסתובב במחנה יהודה ועולה לי הדופק ואני לא מבינה איך כולם סביבי לא פוחדים ולא בודקים. כדאי לך לטפל דרך מרכזי חוסן או קופת חולים. עכשיו פחות עמוסים.

מגיעה מתחום טיפולי וחשוב לי להגיד, לך ולכל הבנות שמרגישות בול כמוך, שראוי וכדאי וצריך לטפל בזה. מצטערת להגיד את זה ככה אבל זה לא ממש נורמלי, בהנחה ולא חווית את הדברים ממקור ראשון (כלומר נפגעת בעצמך במהלך האירועים ב7.10 ובימים בקרובים שלאחר מכן), כי אז מדובר בסוג אחר של טראומה ומחשבות פולשניות. בכל מקר כדאי לדבר עם מישהו, יש הרבה עמותות וארגונים וכמובן קופות החולים שמספקים את זה בחינם מאז המלחמה.

זה קורה אני בהריון ויוצא לי מלא להסתכל לכל מקום לשים לב יותר לרכבים לאנשים סביבי אבל אני בנאדם מאמין אז אני תמיד אומרת לעצמי שבורא עולם שומר עלי זה עוזר לי