אני מרגישה שאני מגדלת את הבנים שלי לא בסדר , הראשון שלי מהרגע שנולד היפר אקטיבי עשה לי בית ספר של החיים ילד שובב לא יודע לשבת דקה רק עכשיו לקראת גיל 3 הוא קצת גודל אז יש לו יותר עם מי לדבר , הבן השני שלי אמרתי איתו לא יעשה טעויות כמו הראשון באמת שאני רואה שינוי באופי אבל עכשיו שהוא כמעט בן 8 חודשים אני מתחילה לזהות אותה התנהגות כמו בראשון ואין לי כח בחיי מילד נוח הוא הופך להיות נודניק בוכה רוצה רק ידיים שהוא בכלל אבל בכלל לא רגיל לידיים רק רואה אותי מתבכיין שאני ירים אותו , כל הזמן מילל בכי מעצבן כזה לא יושב בשקט לא שאני מחפשת שקט כל היום אבל באמת שזה לא פשוט כל היום לרדוף אחרי הראשון ועכשיו גם אחרי השני. שיהיו לי בריאים הם אהבות חיי אבל זה כל הבנים ככה? או שזה רק אצלי אני רואה אמהות לבנים ממושמעים שמקשיבים ילדים טובים ואני מרגישה שרק אצלי זה ככה מה אני עושה לא בסדר אני בעצמי לא בן אדם של נחת רגוע על ענן אבל אני יודעת להשתלט על עצמי מול הילדים אוף אני מתוסכלת או שהחופש של פסח עשה את שלו