מי שפיר אצל פרופ מייזנר או פרופ אפלמן צבי? אשמח לחוות דעת

כאבים חזקים בצד שמאל מאתמול מבדיקה נראה כי העובר שוכב לרוחב ומה שכואב לי זה הראש שלו. הכאב לא עוזב אותי יש דרך להזיז אותו? שבוע 22

סיפור הלידה אומנם ארוך ובאיחור אבל למי אכפת זה תמיד מרגש. אני רק אקדים ואומר ילדתי בלונדון ופה הכל שונה מבחינת הרפואה. לידה שניה שבוע 37+3 לא ישנתי כל הלילה כי הרגשתי כאבים בבטן כמו כאבי מחזור שבאו והלכו לא הייתי בטוחה שזה צירים גם כי כל ההריון סבלתי מכאבי גב ופתאום עכשיו זה לא כאב לי , ניסיתי להירדם שוב ושוב ולא הצלחתי הלכתי כל שעה בערך לשירותים והתחלתי לתזמן,  חשבתי שוואלה אולי זה כן צירים (בלידה הראשונה ילדתי עם זירוז אז לא באמת ידעתי מה ההרגשה של לידה טבעית מבחינת התפתחות צירים וכו) סביבות השעה 6:30 בבוקר הערתי את בעלי ואמרתי לו שיש לי כאבים ואני לא מצליחה להירדם ושאני מתזמנת אותם וזה נראה כמו צירים בא בהפרשים של 2,3 דקות למשך 50 שניות אפילו דקה פלוס, בעלי קם והתחיל לארגן תיק המזל הוא שיומיים לפני הייתי בקניון לקנות כמה בגדים לתינוק טיטולים וכו אז הוא רק היה צריך לארוז , למה פה אפילו את טיטול לא נותנים . יצאנו מהבית בסביבות 9:30 (עד שהתארגנו ובעלי גם היה צריך לקחת את הילדה לחברים .. קיצור) התקשרתי לתומכת אמרתי לה שיש לי כאבי מחזור וזה בתדירות די גבוהה אבל אני לא בטוחה , היא אמרה שאני אסע לבית חולים לבדוק פתיחה ואעדכן אותה . הגעתי לבית חולים יש רופאה שלוקחת דופק מצך , דופק העובר חום ואז מגיעות 2 מיילדות והולכים לחדר במחלקה, המיילדת בדקה את דופק העובר שוב, ואז פתיחה , עצרתי אותה  באמצע כי התחיל לי ציר אבל היא הייתה ממש חמודה ועצרה מיד וחיכתה שאני יגיד לה שהיא יכולה להמשיך, תכלס כבר הייתי בפתיחה 4 היא לקחה אותנו לחדר לידה , התקשרתי לתומכת שתבוא והתחלתי להסתובב בחדר הלוך חזור , הלוך חזור התכנון שלי היה לידה בלי אפידורל, לידת מים המיילדת באה כל רבע שעה לבדוק את  הדופק  של העובר ככה זה פה במקום להיות מחוברים כל הזמן למוניטור, היא עודדה אותי כל הזמן , גם כל פעם שהיה לי ציר ונשענתי על האמבטיה מבחוץ אז היא אמרה כל הכבוד, את עושה עבודה מדהימה, הם באמת היו מותק של מיילדות זכיתי! ואני חייבת לציין אם כמה שחשבתי שבלידה לא יהיה לי עצבים לאף אחד או לשמוע מישהו , וזה שגם בכלל התלבטתי אם לקחת תומכת, אבל אי אפשר באמת לדעת מה יהיה לך טוב באותו הרגע , והפעם זה ממש הרגיע אותי, התומכת והמיילדת נתנו לי את ההרגשה הכי טובה בעולם (שונה ממה שהיה לי בלידה הראשונה) הרגשתי שאני בתוך בועה ולא צריכה לחשוב או לדאוג על מה שמסביב , גם מבחינת האנגלית. זה היה הדבר הכייי טוב ללידה רגועה, בערך שעה אחרי פתיחה 5 נכנסתי לאמבטיה המים היו חמימים ונעימים וזה הקל משמעותית על הצירים , גם זה שכל ההריון סבלתי מכאבי גב ופתאום פה את נמצאת בתוך מים אז כשאת רוצה לשנות תנוחה לזוז זה לא כואב המים פשוט מרימים אותך , וזה מאוד מרגיע, התומכת שמה לידי גז צחוק ואמרה לי מיד כשאת מרגישה שמתחיל לך ציר תקחי את הגז אל תחכי שהכאב יהיה חזק , ותאכלס זה ממש נכון למה אני כל פעם שהגיע לי ציר עשיתי נשימות ורק כשהרגשתי שאני מתה עוד שניה לקחתי את הגז, באחד הפעמים שהמיילדת בדקה דופק , זה היה גבוהה ניסיתי לשנות תנוחה במים זה קצת עזר אבל הם לא רצו לקחת סיכון , יצאתי מהאמבטיה ולקחו אותי לחדר ליד ( למחלקה של לידות לא טבעיות עם התערבות רפואית) הם חיברו אותי למוניטור כדי לראות מה המצב , לא רציתי לשכב על המיטה אז התומכת הביאה לי את הכדור פיזיו, אבל המוניטור זז כל הזמן, כי גם ישבתי לא שכבתי, אז המיילדת פשוט באה התיישבה על הרצפה לידי והחזיקה את המוניטור איזה 20 דקות חצי שעה כדי שלא יזוז , האמת הייתי בהלם , בארץ בלידה הראשונה היה לי את אותו הדבר (שהדופק של העובר עלה ) והייתי צריכה לשכב על המיטה לא לזוז או לקום , אפילו לא ללכת לשירותים . אבל פה הם מאוד מתכופפים ליולדת ועושים מה שהכי נח לך!. ב"ה הכל היה תקין חזרנו לחדר של לידה טבעית , המיילדת החליפה את המים באמבטיה שיהיה חם ונכנסתי , ישבתי על הברכיים ונשענתי קדימה לדופן האמבטיה התנוחה הכי נוחה ומסתבר שגם העובר אהב אותה כי הדופק נשאר תקין, הצירים האחרונים לפני שהעובר יוצא הם חזקים בטירוף!, אמרתי לעצמי כל הזמן שהכאב כרגע הוא דבר טוב הוא מקדם אותי לפגוש את הילד שלי, ופשוט לנשום! התחיל לי לחץ באגן , אמרתי לתומכת יש לי לחץ מטורף למטה היא אמרה לי ללחוץ ואפילו אם יצא לך אל תדאגי יש למיילדת רשת שאיתה הם מוציאים והכל טוב אין ממה להתפדח,  המיילדות באו לשבת ליד האמבטיה אחת בכל צד , התחלתי ללחוץ פאךך המים  פקעו. המשכתי ללחוץ הרגשתי כמו בריצת מרתון קשה לנשום, הרגשתי את הראש יוצא המיילדת אמרה לי תסתכלי תראי את הראש, תראי אותו יוצא הסתכלתי לשניה וסגרתי את העניים, פחדתי. הייתי עם עיניים סגורות והתרכזתי ללחוץ חזק , בלידה הראשונה ילדתי עם וואקום אז פה לחצתי הכי חזק וארוך שיכולתי העיקר שיצא (ארוך למה המיילדת אמרה לי באמצע שהלחיצות קצרות מדי) לחיצה אחרונה את מרגישה את הרגל מתנתקת ממך, מרגש! התינוק לא בכה, הם ניגבו אותו טוב טוב , המיילדת צלצלה בפעמון לעזרה ,שניה אחרי התינוק התחיל לבכות ב"ה. נכנסו איזה שלושה,  ארבעה רופאים אבל ראו שב"ה הכל בסדר אז הם יצאו, אחת נשארה לעזור. הם חתכו את חבל הטבור , והמיילדת נתנה לי זריקה ברגל כדי שהשליה תצא (פה לא לוחצים שיצא המיילדת מוציאה אותו בעדינות ) יצאתי מהאמבטיה ועברתי למיטה שם הוציאו את השליה, מודה כאבי תופת למה היא גם לוחצת הבטן שיצא מהר, תפסתי לה באמצע את היד כי כאב לי בטירוף אבל המיילדת נתנה לי את הגז צחוק שקצת יעזור לי להעביר את הכאב, משהו זה בטוח עזר. משם עברתי למיטה מיוחדת כי היו צריכים לתפור לי בקטנה למה הוא התעקש לצאת עם היד בפה. ב"ה לפני שלושה שבועות שבוע 36+3 נולד לי בן 2.700  ק"ג בשעה 13:24

אוף בנות אני כל כאב בשד חושבת את הגרוע מכל נמאס לי כבר . מישהי מזדהה איתי ? כאב בכתף וביד שקצת כואב בשד שמאל אני ישר נכנסת לחרדות וקוברת את עצמי אני כל חצי שנה עושה בדיקה

בנות שיש להן צמודים בהפרש של שנה , אשמח לטיפים ועצות🙏🏼

בנות אני ברוך השם בשבוע 20 להריון עליתי כבר 8-9 קילו עד עכשיו ואני באמת לא מגזימה עם ממתקים וגאנק.. ברור שיוצאים מצבים אבל משהו סביר לגמרי. איך אני לא מפסיקה לעלות ??? זה מתסכל ומלחיץ והבטן ענקית ואני בחורה יחסית רזה, התחלתי במשקל תקין אני יודעת שהכל יורד אחרי לידה ואני מודה על כל רגע שאני בהריון !! פשוט נפשית המשקל מאוד משפיע עליי אני מרגישה לא בסדר