יש לי בעל פשוט כפוי טובה, רואה רק את עצמו מחרטט וחושב שמישהו קונה את החרטות והתירוצים. הוא אף פעם לא עושה ויתור לצד שלי בכל מה שנוגע למשפחה, תמיד המשפחה שלו קודם כל. והמשפחה שלו מצטערת שזה נשמע רע לא משתווה לשלי. בשום בחינה! אני זו שכל פעם צריכה לעשות ויתורים בחגים ולהיות אצלהם למרות שיש תורות כל שנה ויש סדר ברור, איכשהו אמא שלו (גרושה) כל הזמן מצליחה להערים עליו מניפולציות ולגרום לו לבוא ואז אנחנו נגררים לריב בגלל זה. מה שאמא שלי לעולם לא תעשה! אבל זה הגיע למצב שאני עושה ויתורים והוא? כלום. ביקשתי לעשות שבת נוספת אתל ההורים שלי לא היה מוכן, אבל אצל אמא שלו כן. יש לנו תורות- שבת אצלהם, שבת אצלי ושבת בבית שלנו. את הסדר הזה הוא מוכן לשבור בשביל המשפחה שלו, אבל חלילה לא בשביל המשפחה שלי. תמיד תירוצים תמיד יש מה לספר ואני לא מאמינה ולא קונה קמצוץ. ההדדיות הזו תיפסק. אבל האכזבה בלב דוחה אותי
זוגיותזוגיות
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 באפריל 2024 בשעה 15:50
דיברת על זה כבר לא?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 באפריל 2024 בשעה 15:51
מה גורם לו לכזה צער להיות אצל המשפחה שלך? יש לו שם אנשים בסגנון שלו? בגיל שלו? יש לו שיח טוב שם? אוהב אותם?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 באפריל 2024 בשעה 15:51
אולי דווקא בגלל שכל כך מושלם אצלכם ובצד שלו זה סיפור עצוב אז הוא לא אוהב ללכת לשם, ותמיד מרגיש שהוא מפקיר את אמא שלו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 באפריל 2024 בשעה 17:00
כן דיברתי על זה. אבל זה רק מחמיר אני לא מקבלת שום סיבה כשעושים ויתורים זה צריך להיות הדדי אין לי שום בעיה להפסיק לוותר אבל האכזבה גדולה מאוד

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

וואי אתן לא מבינות מה קרה לי היום. נתחיל מזה שהתינוק שלי (בן חודשיים וחצי) בוכה הוא פשוט עוצר את הנשימה. ממש לכמה שניות יש שקט כזה לא כי נרגע פשוט כי לא נושם!! היום הוא שבר שיא. כנראה היה לו גרפס או משהו כזה כי לפני כן אכל, בכה משהו כמו חצי דקה עד שהרמתי אותו, פתאום תוך כמה שניות הכי שלו התגבר והתגבר, וכהרגלו הוא עצר את הנשימה, אבל הפעם להרבה זמן... הוא פשוט נהיה לי סגול!!! צרחתי הרמתי אותו בהיסטריה עשיתי לו רוח על הפנים כמו שאמר למ הרופא לעשות במצבים כאלה אבל אז קרה משהו מפחיד - הילד פשוט התאבן!!! הקשיח את כל הגוף שלו לא זז, לא נשם.... בשניה הראשונה הרצתי בראש את הקורס עזרה ראשונה שעשיתי כי הייתי בטוחה שצריך החייאה,. תוך שניות התפללתי לה' שישמור לי על הילד😪😨 כל הסיפור לקח בערך 4 שניות ... אחרי 4 שניות הוא חזר לנשום לאט לאט והצבע חזר לו לפנים. כולי רעדתי לא יכולתי לתפקד כמה שעות אחר כך לא הייתי מרוכזת בכלום. מה יהיה אם זה יקרה שוב? עוד חודש וחצי אני אמורה לחזור לעבודה ואם הוא יעשה את זה גם למטפלת שלו? הרי אף אחת לא תרוץ אליו על הבכי הראשון.... אוי כולי בסטרס וחרדות....
אמהותאמהות
💬23 תגובות