
משתמשת פורטי23 באפריל 2024 בשעה 20:33
אני אמא רעה.
הבת שלי בת חודש, ואני אוהבת אותה כלכך. באמת. והיום היה לי כלכך כייף, השארתי אותה אצל אמא שלי וישבתי עם המשפחה והחברים כמן פעם לפני הלידה וכלכך נהניתי מזה. וכשחזרתי לבית רק רציתח להתקלח ולעלות לישון וכמובן שזה כרגע בגדר חלום. כי זה קודם כל היא, מקלחת האכלה ושינה. והיום זה לקח כלכך הרבה זמן, הנקתי אותה ואז היא נרדמה ואז קמה ואז הקיאה הכל ואז לופ חדש של אוכל גרעפס שינה.. ועד שהיא נרדמת.. ואיבדתי את הסבלנות וכלכך כעסתי עלייה והרמתי את הקול, לא התייחסתי אלייה גם כלכך יפה, לא חיבקתי לא הכלתי את הקושי שהיא חווה באותו רגע כי היא מאוד עייפה ויש לה קשיים משלה שמפריעים לה לישון, והיא לא עושה בכוונה. וגם הנחתי אותה במיטה בעצבים (כמובן לא הכאבתי!!!) כי כבר לא רציתי להחזיק אותה, והיא הסתכלה עליי במבט כלכך תמים ולא היה לה נוח, והיא קטנה ותמימה כלכך ולא מגיע לה יחס כזה, היא לא אשמה בכלום!!! ואני אמא שמאבדת את הסבלנות וכל מה שהיא צריכה זה אותי. אני לא יודעת מה עובר עלייה, אני לפעמים לא מצליחה להבין אותה. אני מרחמת עלייה כלכך.
גם יש לה קצת גזים, ואני מניקה וזה לא פשוט לי הכל. הלילות האלה . לא יודעת מתי אהיה אמא שמחה
הריון ולידה

💬22 תגובות❤️4 אהבה👍3 לייקים