כבר אין לי כוח..כל הזמן פרצופים, פתאום מדוכא פתאום קצר רוח, פתאום שמח ושוכבים אפילו, פתאום שוב מתחשבן איתי . מרגישה שהוא לא איש משפחה, חושב קודם כל על עצמו ורק אחרי אם יש זמן נכניס את המשפחה(אני והילד). אני פאקינג ניקיתי את כל הבית לפסח לבד. אתמול הוא היה עם הילד בן שנה ו8, אני הייתי בעבודה אחרי שאני קמתי להאכיל בלילה. אתמול מתקשר אליי להגיד לי מה לגבי הילד והכל, ביקשתי שיעשה כלים וגם על זה התבכיין אמר שהוא עייף ותשוש מלרדוף אחרי הילד על היום. אמרתי לו שאני בעבודה ואם הייתי בבית הייתי עושה כלים בעצמי אבל זה לא פייר שמחכה לי 2 כביסות לקפל, לשטוף את הבית וגם לעשות כלים והוא בבית והוא יכול לעשות פאקינג כלים. מבחינתו כל פעם שהוא הם הילד הוא מושבת, לא יכול לזוז ממנו וזה לא נכון..אפשר להעסיק את הילד שיחק במשהו או יראה טלויזיה ומידי פעם לסדר את הבית תוך כדי.. היום ערב חג, אני צריכה להכין 2 עוגות למשפחה שלו והוא בוחר ללכת להתאמן כשאני צריכה גם להכין אוכל לילד, גם להכין את העוגות וגם לנקות תוך כדי כי הילד לא אוכל נרי מו הסתם . אמרתי לו שרק היום לא יתאמן ושיהיה איתי בבית, הוא לקח את הילד הבוקר לגן שעשועים וזהו מבחינתו עשה את שלו אמר בעיה שלי שלא סיימתי להכין תוך שעה את העוגות. מה הבעיה שלא היה הולך להתאמן היום ערב חג, יש מלא סידורים וארגונים אבל קודם כל הוא. די באמת קשה לי האגוצנטריות הזו ותמיד מפרגנת לו להתאמן אבל די, תקבל פרופורציות ואם ביקשתי שהיום לא יתאמן אז תוותר רק היום לא יקרה כלום. כבר חושבת על גירושין, זה רחבים קטנוניים אבל שנגררים לגדולים בגלל הרבה פעמים אגו מהצד שלו, גם כשהוא בא לדבר כביכול ולשבור את השתיקה הוא פשוט לא מקבל אחריות ותמיד תמיד תמיד תמיייידדדדדד רק אני אשמה כמו ש"בעיה שלך שלא הספקת להכין עוגות אני הולך להתאמן". כבר לא מרגישה מוערכת, ניקיתי את כל הבית לבד, הכנתי עוגות למשפחה שלו האכלתי את הילד ניקיתי אותו אחרי, השכבתי לישון צהריים, ורק עכשיו עשיתי פיפי אחרי הפעם היחידה שהייתה בבוקר. הוא כל הזמן מתבכיין כשהוא נמצא עם הילד חושב שזו איזושהי מטלה וגם על זה מתחשבן "אני הייתי איתו אתמול אז היום תני לי קצת זמן חופשי" למרות ששוב היום ערב חגגג יש מלא לעשות אבל ראס בן אמו יקבל את הזמן החופשי שלו, חלילה יהיה עוד קצת עם הילד שלו כשאמא עסוקה ובאמת צריכה אותו. ולהזכיר שוב, אתמול לא הייתי ביום שופינג או חופש כשהוא היה עם הילד, הייתי בעבודה !!! לי אין זמן פנוי בכלללללל אם לא בכלים אז מקפלת כביסה אם לא זה אז עושה שוב כלים כי חלילה שהוא יעשה יום אחרי יום למרות שאני הרבה פעמים עושה כלים גם בתור שלו או קמה בלילה בתור שלו לילד כי כבר התעוררתי . אין הדדיות כמה שאני האמת מנסה לבוא לקראתו הוא פשוט לא עושה את זה גם כן, תמיד מתחשבן על קטנות טדי נמאס לי כבר. מפחדת גירושין רק בגלל שלא רוצה שהילד יגדל בלי אחים וממש רציתי ועדיין רוצה משפחה מאושרת אבל לא רואה את זה כשכל 'בוע הוא מתבכיין כשיש לו זמן קצת יותר ממני עם הילד ולא רוצה את הזמן הזה כביכול חזרה. תודה למי שקראה עד לכאן באמת אשמח לטיפים ועצות ובלילה אם קצת מבולגן הייתי צריכה לפרוק.