ואי מאמי כל כך מבינה אותך. הייתי בדיוק במקום שלך לפני שנה, רק שלא רק שקיבלתי מחזור בדרך לארוחה גם לבעלי היה יום הולדת, וכל כך רציתי שזאת תהיה המתנה ליום ההולדת והפעם זה הצליח וזה לא. באותה ארוחה גיסתי סיפרה לנו שהיא בהריון (שני במרווח של שנה וחצי כשאני ארבע שנים מהילד הבכור שלי ולא מצליחה) ואם זה לא מספיק גגיסי התחיל לשאול מה איתכם, מתי אתם, הילד כבר גדול.. חוץ מלרצות למות לא קרה כלום, בלעתי את הדמעות שלי שרף לי בגרון ושנאתי אותו כל כך. הכי חשוב זה להיות אופטימית למרות שזה הכי קשה בעולם ויש רגעים של שבירה מטורפת, רוצה לעודד אותך, כי הפסח הזה אחרי הפריות הצלחנו, ואני בטוחה שגם אצלך זה יגיע, ואמן שעד הפסח הבא תשבי לפחות עם בטן עגולה והמון שמחה בלב.

את באמת עוברת התמודדות לא פשוטה, ואין לי איך לעודד אותך חוץ מלומר לך שאת גיבורה אמיתית❤️

מבינה את התסכול שלך אבל תזכרי שזה יגיע ותחשבי מחשבות חיוביות. הייתי במקום שלך שנים בהריון הראשון שאמרו לנו לא תוכלו להביא ילדים ועכשיו הבת שלי בת 5 ובהריון שני עכשיו אחרי שנה וחצי טיפולים ופשוט קרה שוב נס. תדמייני את עצמך עם בטן הריונית שאת מרגישה את התינוק בועט בך תדמייני את עצמך אמא תזמני את ההריון וזה יגיע.