תינוק בן 3 חודשים לא מרים את הראש לפרקי זמן ארוכים ממש אולי דקה בלחץ ואז מניח הייתן לוקחות לרופא ילדים נראלכן משהו בהתפתחות מה עשיתן כי לעודד הרמה( גילגלתי לו מגבת מתחת לבית החזה)
מדברים על הכלמדברים על הכל
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 באפריל 2024 בשעה 20:09
אצלי עבד מצויין כשהייתי יוצאת לטיול שמה על הבטן זה אמור לסקרן אותו אני עדיין לא הייתי לוקחת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 באפריל 2024 בשעה 20:25
אני כן הייתי לוקחת לרופא בשביל לבקש הפנייה לפיזיותרפיה. זה מאוד עוזר. אני יכולה להגיד לך שהבן שלי בגיל חודש לא הרים את הראש (הוריד ממש מהר כמו שאת מתארת) והרופאה שמה לב וישר שלחה אותנו לפיזיותרפיה. זה ממש עוזר ואנחנו מקבלים כל מיני תרגילים הביתה. חוץ מהפיזיותרפיה מה שמאוד עזר לנו זה טיולים בחוץ, באמבטיה של העגלה, כשהוא על הבטן ומסתכל החוצה. זה כל כך עזר שהגענו למצב שהוא מסוגל להיות ככה בטיול חצי שעה עם ראש מורם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 באפריל 2024 בשעה 07:05
אין לי עגלה וגם לא ספר פעילות המצב הכלכלי שלנו לא טוב ואין לי אפשרות לקנות עכשיו יש דרכים אחרות שאוכל לעשות?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 באפריל 2024 בשעה 09:17
מאיפה את? שימי אותו על הבטן מול מראה. אפשר לשים מולו דברים מעניינים שעושים רעש אפילו מפתחות תנערי ותעשי רעש כזה עם מפתחות וזה מעניין אותם

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

הי בנות🫶🏻 החלטתי לכתוב כי אני אובדת עיצות ומקווה מאד שמכן תגיע הישועה. מקווה שיש לכן טיפים ועצות לתת לי כי אני כמעט מיואשת. סליחה מראש שזה קצת ארוך ומקווה מאד שתוכלו לעזור לי. אני אמא לתינוקת בת שנה ושלושה חודשים ברוך השם. ילדה מקסימה שהיא כל עולמי. בדבר אחד אני מרגישה שזה גדול עלי - וזה עניין השינה. מאז שהיא נולדה עשיתי את הטעות של החיים שלי(אני מודעת לכך) , נתתי לה לישון איתנו במיטה הזוגית שלנו. לא היתה לנו עריסה כך שהיא ישנה איתנו. הנקתי עד גיל 8 חודשים כך שלא יכולתי עדיין להעביר אותה לחדר שלה במיטה שלה. ומאז הזמן עבר והיא התרגלה לישון איתי, מחובקת אלי, תופסת לי את האוזן- רק ככה היא נרדמת. מגיל שנה אני אומרת לעצמי שדי, הגיע הזמן להעביר אותה למיטה שלה בחדר שלה, אבל אז התחיל הסיוט. צרחות שלא נגמרות, שעות של ניסיונות הרדמה, וההרגשה נוראה שלי, מצפון ועייפות. אני כבר לא יודעת מה לעשות, איך לגרום לה להתרגל למיטה שלה ולגרום לה להירדם לבד בלי האוזן שלי בתור שמיכי... מספר פעמים ניסיתי להרדים אותה במיטה שלה, תחילה הכל היה רגוע ונינוח, היא במיטה שלה, אני לידה על כסא, שמה לה מנגינות מרגיעות, שרה שירים מספרת לה סיפורים וזה נמשך בערך שעה, היא במיטה שלה , אבל בעמידה מסרבת לשכב. כל עוד היא עומדת ומקשקשת איתי היא רגועה. אך ברגע שאני אומרת לה לשכב(ולא משכיבה אותה בכח) היא מתחילה לבכות ואז לצרוח. היא מושיטה לי ידיים שאני אקח אותה וצורחת את נשמתה עד שהיא כמעט מקיאה או משתעלת ממש וזה נמשך שעות. והיא פשוט לא תירדם. בסוף אני מתייאשת ולוקחת אותה בידיים. אני כבר לא יודעת מה לעשות, זה מעיק עלי מאד. וכבר לא יודעת למי להקשיב, חלק אומרים לי לתת לה לבכות עד שתירדם ולא לקחת אותה, אחרים אומרים שאסור לתת לילד לבכות ככה... אני אבודה יש לכן טיפים או עיצות בשבילי? 🙏🏻 אולי אפילו יש ביניכם יועצת שינה שיכולה להדריך אותי קצת? אולי יש משהו שאני לא עושה נכון... תודה רבה שקראתן עד כאן
אמהותאמהות
💬14 תגובות