אני בנאדם שמח. הטיפול בתינוק משמח אותי. אבל ההתמודדות עם בעלי מקשה לי על החיים בענק. לא מצליחה להגיע איתו להבנה הוא רק ומתעקש איתי על כל שבר אני מרגישה כבר מיואשת דיכאונית ועצובה אני חושבת שאם אני בדיכאון אחרי לידה זה רק באשמתו. אני חושבת שאין אישה שהייתה מצליחה להתמודד עם הקושי שהוא מייצר לי בחיים אני מרגישה כאילו אני טובעת במים ואין לי כבר אוויר אני מיואשת אני מנסה להאחז בטוב אבל כל פעם שיש אותו בעלי מוצא דרך להותיא אותי מאיזון ואני כל כךךך משתדלת לשלום בית לשלןם נפש לשמחה ופשוט מרגישה שזה בחיים לא יקרה איתווו אני מותשת אני מפחדת שהמצב הנפשי שלי לא טוב בגללו וזה לא מגיע לי אני נותת הכלל בשבילו בשביל הילד איך הוא לא מביןןן