אני בשיא העצבים. מנקה לבד לפסח כבר מעל חודש עם בעל שלא עוזר בכלום. הוא חושב שזאת עבודה רק שלי ושהוא לא צריך לעזור. ואני גם עובדת משרה מלאה ויש לי ילדים קטנים שאני מטפלת בהם לבד. והוא מבחינתו רק עובד וזהו זה התפקיד שלו. מסביבי רואה בעלים של חברות פעילים ועוזרים. מה אני מפספסת? הם לא עובדים? כולם עובדים. גם אני עובדת. ולא מספיק שהוא לא עוזר, הוא מבלגן לי את הארונות כי לא אכפת לו כי יש מי שתסדר אחריו. אתמול אחרי שניקיתי 4 שעות את המקרר ונקרעתיי.. הוא אשכרה שם לי על מדף כשר לפסח לחם. כאילו מה???? הוא אומר לי לא שמתי לב. באמת אין לי כוח כבר. עכשיו ביקשתי ממנו לקנות פרנות לשבת במקום חלןת כדי שיהיה פחות פירורים. הוא לא רוצה הוא רוצה לאכול חלה. ואני יצטרך להקרע במוצש וביום ראשון כדי לנקות דברים שכבר ניקיתי. רק כי בא לו לאכול חלה! אני מתחרפנת באמת מהחוסר התחשבות הזה. מרגישה כמו משרתת בבית הזה.