קצת לפרוק.. אין לי כוח כבר למערכת יחסית על בעלי וזו האמת. מתכנן תכניות ולא מעדכן אותי, טוען שאני יודעת כי הוא שאל אותי אם בא לי לעשות משהו ואמרתי לו שלא, אז חשבתי שזה לא קורה, בסוף מסתבר שהוא כן עושה, לוקח יומיים חופש מהעבודה ומתכנן תכניות ואפילו לא מעדכן אותי כאילו שזה ברור מאליו שאני עם הילד בבית. ומרגישה שכל פעם שאני אומרת משהו הוא מסובב את זה עליי, כבר לא טוב לא איתו אין דרך יותר קלה להגיד את זה. מרגישה שלבד יהיה לי יותר קל, למרות שאין לי הכנסה קבועה אבל אני עובדת על זה. מה גם שאני רוצה עוד ילד, ממנו. אז מרגישה שצריכה לסחוב עוד קצת. לא יודעת אם זו רק הרגשה של לפני מחזור, אבל אני כבר תקופה ארוכה על אוטומט. וזה שהוא מפרנס זה כאילו נותן לו את הקרדיט בכל ויכוח לנצח.