איך אפשר לעצור עליה במשקל או לפחות להפחית??? היי כולן אני רק בשבוע 17 ועליתי כבר 5.5 קילו. אני מתה מפחד, אני עולה בקצב מטורף איך אפשר לעצור את זה? שוקלת לא מעט בכלל 78.6
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 במאי 2018 בשעה 19:40
תזונה . תאכלי הרבה ירקות כמעט בכל ארוחה חיים מבושלים והרבה מים כמה שיותר . זה ממלא . תעשי גם הליכות אבל לא בקצב מהיר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 במאי 2018 בשעה 19:43
ספורט..לכי לתזונאית שתבנה לך תפריט מסןדר..תעשה לך סדר בדברים..עוזר..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 במאי 2018 בשעה 22:18
לא לאכול בלילה, האוכל לא מתעכל טוב בלילה, מזיק לתהליכי ריפויי טבעיים שקורים בגוף ולכן הכל הופך לשומן. כמובן לשמור על תזונה מאוזנת שמבוססת ברובה על פירות וירקות. לאכול פירות בבוקר על בטן ריקה ולהפריד בין סוגי הפירות השונים (לפחות חצי שעה בין כל סוג פרי) להימנע ממזון מעובד, סוכר לבן, קמח לבן וכו׳..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 במאי 2018 בשעה 04:04
לסגור את הפה ולעשות הליכות.. פשוט לאכול נכון, בלי ממתיקים ומעט פחמימות, עדיף מורכבות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

בנות צריכה עצות ורעיונות הולך להיות קצת ארוך.. אנחנו בהתחלה היינו גרים בצפון ניסינו שם שנה בדירה שילמנו מחיר גבוה אחרי שנה עברנו שם לדירה אחרת יותר יפה במחיר נמוך יותר כי לא רצינו להיות פראיירים ואז אחרי שנה בדירה ההיא בעל הדירה רצה לחזור לדירה לגור בה נאלצנו לחפש דירה אחרת אבל אז החלטנו לחזור למרכז לגור קרוב למשפחה, מצאנו דירה משלמים עליה 6,000 יקר מאוד ל 4 חדרים אבל אין מה לעשות לא רצינו להישאר שם, בכל אופן בעלת הדירה התקשרה ואמרה שהיא רוצה למכור את הדירה כמובן עוד שנה שנצא (חתמנו לשנתיים ונשאר שנה) קיצר אין לנו מזל נמאס לנו ממש לעבור כל הזמן לשכירויות ממש רוצים לקנות אנחנו גם ככה משקיעים כסף כל חודש בסכום יפה למשכנתא הבעיה שאין לנו מספיק להתחלתי כי בעלי אומר שפחות ממליון אין למה לקחת משכנתא, אקיצר מרוב ייאוש כבר של לארוז בארגזים לפרוק ולנקות כל פעם זוהמה של אחרים כבר לא בא לי לעבור מצד אחד אנחנו אומרים אם אנחנו שוב עוברים לשכירות אולי כדאי לעשות את הצעד הזה השנה לפני שאני יולדת כי יהיה לי ממש קשה לעבור עם שניים, אני אמרתי לו בוא נחזור להורים 😂 כי באמת כבר אין לי כוח, וגם זה ממש מבאס כי הגן של הילדה בחציית כביש. אני ממש רצינית לגבי לעבור לגור אצל ההורים כי באמת אין לי כוח כבר לעוד שכירות תמיד זה איכשהו לשנה שאנחנו מתכננים לתקופה ארוכה
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות
למען כל הנשים שכדי להביא חיים עוברות גיהנום ,שמפסיקות לחיות 9 חודשים, שמקיאות ללא הפסקה שמובחלות 24 שעות ביום. שביום מחכות ללילה ובלילה מחכות ליום. שסופרות 9 חודשים שהם 40 שבועות שהם 280 ימים שהם 6720 שעות שהם 403200 דקות שהם 24192000 שניות. שסופרות שניה ועוד שניה ועוד שניה עד לסוף. שמפסיקות לחיות ,שלא רוצות לחיות , שמרגישות גוססות ,שלא יכולות לאכול ,שלא יכולות לשתות -אפילו לא כוס מים אחת, שלא יכולות להריח. ( ידעתם שלמים יש ריח?) שלא יכולות לגעת או להתקרב למים ,שלא יכולות להתקלח ,לצחצח שיניים, להסתרק, להתלבש, שלא יכולות לקבל חיבוק, להתקרב ,להריח ,שלא יכולות לדבר, שלא מצליחות לנשום . שצריכות לנשום לאט לאט כי אחרת הן לא יצליחו לעצור את ההקאה וכבר אין מה להקיא ,ידעתם שאפשר להקיא כלום? שהקיבה ריקה וכבר מקיאים את כל מיצי הקיבה, שכבר אין שם כלום ,אז מקיאים הקאות יבשות ,אויר. והושט כבר פצועה ומקיאים דם. שכבר לא זוכרות מי הן ומה היו לפני. שמתגעגעות לעצמן. שמתייבשות וגוססות וכבר לא יכולות ,ומקבלות עירוי,שהגוף כבר לא מקבל כלום ושצריך לתת לו את כל הדברים החיוניים כדי להמשיך לחיות- מלחים ומים ונוזלים ועירוי ברזל. ואז קצת קצת מתאוששות ושוב מקיאות ומרוב הקאות מתפוצצים נימי דם ונדפקות השיניים ויורדת השמיעה. והנפש כבר לא יכולה והיא נהיית עצובה עצובה. ובכל זאת נלחמות כי הן יודעות שבסוף שהכל יגמר הן יקבלו את המתנה הכי שווה בעולם והן מוכנות לסבול בשביל זה בששת ההריונות הראשונים לפני שידעתי שיש לדבר הזה שם ,חשבנו שאנחנו לבד בסיפור הזה, שאין עוד נשים שעוברות את מה שאני עוברת ,שאף אחד לא באמת יכול להבין את מה שאנחנו עוברים, יש כאלה ששלחו אותי לפסיכולוג, יש כאלה שניסו לעזור עם עצות מסוגים שונים .הלכתי למלא מטפלים ,כאלה שחשבו שאני סתם מפונקת .שאני כותבת יש כאלה הכוונה גם אנשים שהיו קרובים אלינו וגם אנשי רפואה שלא היה להם מושג מה זה . לשמחתי לפני ההריון השביעי נחשפתי ברשת לקבוצה של נשים שלצערי עברו ועוברות את מה שאני עוברת ל”דבר ” יש שם – היפארמזיס גרבידאום. יש עוד נשים שמבינות אותי יש קבוצת תמיכה מופלאה. ההריון הזה לא היה קל יותר התופעות היו אותן תופעות אבל דבר אחד היה שונה , היתה לנו תמיכה נפשית שלא היתה לנו קודם, נשים שהבינו בדיוק את מה שאני עוברת. שבזכותן ההריון האחרון היה טיפה יותר נסבל שהוא היה קצת פחות גיהנום בשבילי. היום ה-15 מאי- יום המודעות להיפרמזיס גרבידרום בחרתי לספר לכן את הסיפור שלי כדי שתדעו שתכירו שתבינו. אם אתם מכירים אישה הריונית שאין לה יותר כוח לכלום, שמקיאה בלי סוף, שכל היום יש לה בחילות. שהיא כבר לא האישה שהכרתם קודם. אל תטיפו, אל תסבירו לה שהריון זו לא מחלה שזה עובר. אל תתנהגו כאילו הכל בסדר. תעזרו, תאספו, תכילו, תבינו שכרגע היא ממש באמת בסוג של גיהנום. תשלחו אותה לקבוצת התמיכה הכי מדהימה שיש – אנחנו לא שופטות ,לא מעירות רק מחבקות מקשיבות ומנסות לעזור במה שאפשר. היפראמזיס גראבידרום - קבוצת תמיכה
הריון ולידההריון ולידה
💬6 תגובות👍19 לייקים