הלב שלי דופק, אני בוכה כבר כמה שעות זה הסיפור: לפני שיצאתי מהבית היום אחרהצ לאסוף את הילדים מהמסגרות בעלי זרק לי "בואי נעשה משהו עם הילדים" אמרתי לו שחשבתי לקחת אותם לפארק, שנלך לשם ויפגוש אותנו שם והוא הנהן. הגענו לפארק, שלחתי לו הודעה והוא לא הגיב. כעבור שעה התחיל לשלוח לי מבול של הודעות שהוא מחכה לנו בבית, שהלכתי לבד עם הילדים והאשים אותי שלקחתי אותם והלכתי. התקשרתי אליו, מטיח בי האשמות ואני לא מבינה למה הוא מתנהג ככה. חזרנו הביתה וראיתי שהאוטו שלו לא נמצא. אני שולחת הודעות הוא לא עונה מתקשרת והוא עונה ומתחיל לשטוף אותי שאני לא רואה אותו, שאני חושבת רק על עצמי, שהוא לא מעניין אותי, שאני מכינה לו לאכול דברים שהוא שונא ואני יודעת את זה ועדיין מכינה, שלקחתי את הילדים ולא התחשבתי בו למרות שאמר שנעשה משהו יחד שהוא פגוע ובדיכאון וכשאני מנסה להסביר שמה שהוא עושה לי כרגע גרוע פי אלף זה לא מעניין אותו הוא ממשיך להיות קורבן. איפה אתה שאלתי אותו ? הוא עונה לי זה לא עניינך. השעה 21:30 עדיין לא הגיע הביתה נשארתי עם הילדים בבית עם הרגשה ככ רעה, עצובה ובוכה הוא יודע טוב מאוד לגרום לי להרגיש אשמה גזלייטינג במיטבו למרות שלא עשיתי שום דבר רע ואני לא יודעת מה לעשות הלאה .....